היסטוריון: האנטישמיות בארה"ב מסוכנת ומתפשטת למוסדות מרכזיים

היסטוריון אמריקאי מזהיר מפני עלייה מדאיגה באנטישמיות בארצות הברית, המתבטאת באוניברסיטאות, בפוליטיקה וברשתות החברתיות, לצד גידול במספר התקריות האלימות נגד יהודים. ההיסטוריון אלכס גרובמן מסביר כי התופעה מהווה "קנרית במכרה פחם", סימן מקדים לבעיות חברתיות עמוקות יותר.

נתונים עדכניים מצביעים על כך שבעוד שרוב האמריקאים (72%) סבורים שיהודים מתמודדים עם אפליה, מספר התקריות האנטישמיות בשנת 2025 עמד על 6,274, נתון הנמוך משיא שנרשם בשנה הקודמת, אך עדיין גבוה במיוחד מאז החלו המעקבים בשנת 1979. באופן מטריד במיוחד, 45% מהתקריות האלימות היו קשורות לישראל או לציונות, לעומת כ-10% בלבד בשנים 2020-2022. במקביל, משרד החינוך האמריקאי חוקר 60 אוניברסיטאות בחשד לאפליה ואנטישמיות.

גרובמן מדגיש כי אין להשוות את המצב הנוכחי למצב בגרמניה הויימרית, אלא ללמוד כיצד מגבלות חברתיות ומוסדיות נחלשות בהדרגה. הוא מצטט את ההיסטוריון רוברט ויסטריץ', שתיאר את האנטישמיות כ"סימפטום ראשוני של פתולוגיה חברתית". ויסטריץ' הזהיר כי חברה הפגועה מאנטישמיות מקבלת סימן למחלה חברתית, תרבותית ופוליטית.

לדברי גרובמן, מקורות האנטישמיות בארה"ב מגוונים וכוללים תיאוריות קונספירציה ישנות, קיטוב פוליטי וחיפוש שעיר לעזאזל. הרשתות החברתיות מחריפות את הבעיה באמצעות אלגוריתמים המקדמים תוכן מעורר מחלוקת, וכן כאשר ידוענים ופוליטיקאים חוזרים על סטריאוטיפים, מה שמוריד את ה"מחיר החברתי" לביטויי שנאה.

גרובמן מזהה שלושה זרמים אידיאולוגיים המזינים את האנטישמיות: פרוגרסיבי (המיוצג על ידי עבדאללה אל-סייד), סוציאליסטי (המקושר לזוראן ממדני) וימני-פופוליסטי (המיוצג על ידי טאקר קרלסון). הוא טוען שהגל הנוכחי שונה מקודמיו בכך שהוא מערכתי וגלובלי, ומתבסס עמוק יותר במוסדות האמריקאיים, במטרה לערער את הלגיטימיות של מדינת ישראל וערכי המערב.

ההיסטוריון מדגיש את הסכנה שב"הסכמה שבשתיקה" מצד הציבור, המאפשרת לאנטישמיות להתפשט. הוא מזכיר את דבריו של קאסים חאפיז, שטען כי הבעיה אינה דתית או פוליטית, אלא קשורה לאמת, וכאשר היא מושתקת, שנאה עיוורת גוברת.