מחקר ישראלי: בינה מלאכותית לא באמת מבינה מה בעלי החיים "אומרים"
מחקר חדש בהובלת אוניברסיטת תל אביב מצא כי מודלים של בינה מלאכותית, המשמשים כיום לפענוח תקשורת בעלי חיים, אינם מבינים את המשמעות האמיתית של הקולות. החוקרים מסבירים כי המודלים מתמקדים במאפיינים הפיזיקליים של הקול, אך לא במשמעות שבעל החיים המקבל את המסר מייחס לו. קולות הדומים אקוסטית עשויים לשאת משמעויות שונות, וקולות שונים עשויים להעביר את אותו המסר, ולכן מיון לפי דמיון אקוסטי עלול ליצור תמונה מוטעית.
המחקר, שפורסם בכתב העת Current Biology, נערך על ידי צוות בראשות פרופ' יוסי יובל מאוניברסיטת תל אביב, בשיתוף עם חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומגרמניה. כדי לבחון את הבעיה, השתמשו החוקרים בהקלטות של קולות פעוטות אנושיים בשלושה הקשרים: מצוקה, פנייה להורים ובקשת מזון. הם השתמשו בשיטה אקוסטית קלאסית ובשתי רשתות עצביות עמוקות שאומנו על קולות בעלי חיים ודיבור אנושי.
התוצאות הראו כי למרות שהרשתות העמוקות היו מדויקות יותר מהשיטה הקלאסית, הן לא הצליחו למיין את הקולות לפי משמעותם. לעיתים הן קיבצו יחד קולות עם מסרים שונים, ולעיתים הפרידו בין קולות עם אותו המסר. המודלים גם לא זיהו עלייה בדחיפות לפי רצף הקולות, דבר שאוזן אנושית קולטת בקלות.
לדברי החוקרים, פענוח אמין של תקשורת בעלי חיים דורש שילוב של בינה מלאכותית עם תצפיות התנהגותיות, ניסויי השמעה ומדידות של פעילות מוחית. פרופ' יובל הדגיש כי יש לגשת להבטחות בתחום בזהירות, שכן זיהוי דפוסים אקוסטיים אינו זהה לפענוח משמעות. הבנה אמיתית מחייבת התחשבות בתפיסת המסר ובתגובת בעל החיים.
