אהרן ברק חוגג 90: מהמורשת שלו אי אפשר לברוח
לקראת יום הולדתו ה-90 של נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק, נחשף כי ברק הציע לראש הממשלה בנימין נתניהו למנות את משה ארבל מש"ס לשר המשפטים, אך נתניהו דחה את ההצעה ומינה את יריב לוין לתפקיד. ברק הביע דאגה עמוקה מההתדרדרות לדמוקרטיה לא ליברלית, ואף הזהיר מפני סופה כדיקטטורה. הוא הדגיש את חשיבותן של הבחירות הקרובות למשטר ולדמוקרטיה הליברלית בישראל.
ברק, שכיהן 28 שנים כשופט וכנשיא בית המשפט העליון, נחשב לאחד האישים המשפיעים ביותר על החברה הישראלית, ורבות מפעולותיו המשפטיות מהוות בסיס למערכת המשפט הישראלית. "ההפיכה המשטרית" הנוכחית, כפי שמכונה במאמר, נתפסת כמרד נגד מורשתו, המבוססת על שלושה עמודי תווך עיקריים: שלטון החוק, המהפכה החוקתית ושיקול הדעת השיפוטי. שלטון החוק, כפי שברק קידם, מחייב את כל הרשויות לכפיפות לחוק, בעוד שהרפורמות המוצעות מבקשות להפוך את הממשלה לשליטה בלעדית.
המהפכה החוקתית, שברק היה ממוביליה, העלתה את חוקי היסוד, ובפרט את כבוד האדם וחירותו, לדרגה נורמטיבית גבוהה יותר מהחוק הרגיל, ומאפשרת לבית המשפט לבטל חוקים הפוגעים בזכויות אדם. שיקול הדעת השיפוטי, שברק פיתח באמצעות מושגים כמו סבירות ומידתיות, נועד לאפשר לשופטים להגיע לתוצאות ראויות וצודקות. למרות ניסיונות הממשלה לצמצם את סמכויות בית המשפט, כפי שבא לידי ביטוי בפסיקת בג"ץ האחרונה בנוגע לעילת הסבירות, מורשתו של ברק עדיין חיה.
עם זאת, קמו לברק גם מתנגדים, ביניהם הנשיא בדימוס משה לנדוי ושר המשפטים לשעבר דניאל פרידמן, שהזהירו מפני אקטיביזם שיפוטי והרחבת סמכויות בית המשפט. המאמר מציין כי בישראל, בניגוד לדמוקרטיות אחרות, מנגנון הריסון העיקרי על השלטון הוא הפיקוח המשפטי, והסרתו עלולה להוביל לדיקטטורה. ברק עצמו מסיים בימים אלה כתיבת ספר חדש, "סעדים חוקתיים", שעשוי לאבד מרלוונטיותו אם חקיקת הרפורמה המשפטית תתקדם. מפעלו הגדול של ברק, ובפרט הגנתו על זכויות האדם, ממצבים אותו כאחד הישראלים החשובים שעיצבו לטובה את פני המדינה.
