מעופר ינאי עד דנה עזריאלי: מה קורה למניה כשבעל השליטה מפשיל שרוולים והופך למנכ"ל
צביקה אקרשטיין, בעל השליטה בקבוצת אקרשטיין, החליט להדיח את המנכ"ל עמית לנג, לאחר פחות משנה בתפקיד, ולמנות את עצמו במקומו. ההחלטה באה בעקבות דוחות כספיים חלשים של החברה, שכללו ירידה של 12% בהכנסות וירידה של 48% ברווח הנקי במחצית הראשונה של 2026, וכן ירידה של 21% במניית החברה בשנה האחרונה. אקרשטיין הסביר כי החברה זקוקה לניהול ממוקד יותר, המגיע מתוך "רצפת הייצור", והוא מכיר את מערכי הייצור של החברה היטב.
מהלך זה מצטרף למגמה גוברת בבורסה בתל אביב, בה בעלי שליטה בחברות ציבוריות מחליטים להדיח מנכ"לים שכירים ולתפוס את מקומם. בין הדוגמאות האחרונות ניתן למנות את אפי שקדי, בעל השליטה בחברת הנדל"ן אפי קפיטל, שנכנס לתפקיד המנכ"ל לאחר פיטורי שחר אזרחי; עופר ינאי, בעל השליטה בחברת האנרגיה נופר אנרג'י; דנה עזריאלי, המובילה את קבוצת הנדל"ן עזריאלי; שמואל דונרשטיין, בעל השליטה ביצרנית הדלתות רב בריח; והאחים יוסי ושלומי אמיר, שנטלו את מושכות הניהול בשופרסל לאחר רכישת השליטה.
מומחים מציינים כי כניסת בעלי שליטה לתפקידי ניהול נובעת לרוב מחוסר אמון במנכ"ל המקצועי, כשהתוצאות אינן מספקות, האסטרטגיה מתרחקת מהחזון, או שהבעלים מרגישים שאינם שולטים בביצוע. בעוד שמהלכים אלו יכולים להוביל לשיפור בתוצאות ובמניית החברה, כפי שקרה ברב בריח ונופר אנרג'י, הם גם עלולים לפגוע באיזונים ובבלמים בחברה, במיוחד בחברה ציבורית, ולהקשות על ערעור החלטות הבעלים. ישנם גם מקרים בהם המהלך נובע מרצון של הבעלים להוביל את החברה לעולמות חדשים, כפי שקרה בעזריאלי.
המומחים מדגישים כי לבעלים יש יתרון של אופק תכנוני ארוך טווח והיכרות עמוקה עם החברה, מה שמאפשר קבלת החלטות מהירה יותר, במיוחד בתקופות משבר. עם זאת, קיים סיכון שהדירקטוריון לא יצליח לאתגר את הבעלים-מנכ"ל, מה שעלול להחליש את הממשל התאגידי. ישנם גם מקרים בהם בעלי שליטה, לאחר תקופה, מחזירים את הניהול למנכ"ל שכיר.