הליכוד ו'הדמוקרטים' דורשים לפסול מועמדים מהצד השני

לקראת הבחירות לכנסת, הוגשו לוועדת הבחירות המרכזית שתי בקשות סותרות לפסילת מפלגות. מפלגת 'הליכוד' דרשה לפסול את מפלגת 'רע"מ' ואת יו"ר המפלגה מנסור עבאס, בטענה שהם תומכים במאבק מזוין נגד ישראל ואינם מכירים בקיומה כמדינה יהודית ודמוקרטית. הליכוד הסתמך על דוח משרד המשפטים מיולי 2025, המביע חשש משימוש לרעה בכספי 'האגודה הסיוע ליתומים ונזקקים' (סיעוא 48), וטוען שהאגודה העבירה כספים לארגוני טרור. כמו כן, הובאו ציטוטים של מנסור עבאס, בהם טען כי 'האופי היהודי של המדינה הוא מציאות שנכפתה עלינו' וכי מפלגות ערביות 'נאלצות להשלים עם כך'. הליכוד טוען כי עמדה זו מוכיחה שה'פרגמטיות' של רע"מ היא מסווה בלבד. בנוסף, נטען כי עבאס נמנע מלהגדיר את חמאס כארגון טרור בראיון שנתן בספטמבר. מנגד, 'רע"מ' דחתה את ההאשמות וטענה כי מדובר ב'תיאוריית קונספירציה' ללא הוכחות, וכי היא אינה תומכת בארגוני טרור או מדינות עוינות. במקביל, סיעת 'הדמוקרטים' (העבודה ומרצ) הגישה בקשה לפסילת מפלגת 'עוצמה יהודית'. הסיעה טוענת כי רשימת 'עוצמה יהודית' פועלת לערעור שלטון החוק ומוסדות המדינה, וכי היא מסיתה לגזענות. הבקשה מתבססת על טענות כלליות על אי-קיום פסקי דין ופגיעה בביטחון המדינה, וכן על פעולות והתבטאויות של שבעה מועמדים מטעם 'עוצמה יהודית', כולל תמיכה באדם שהורשע ברצח על רקע גזעני, פרסום מידע על אזרחים ערבים וקריאות לפגיעה בפרנסתם, והזדהות עם תנועת 'כך'. עם זאת, בבקשה לא צוטטו התבטאויות ספציפיות המהוות הסתה לגזענות במובן המשפטי. הליך פסילת מועמדים כולל שני שלבים: החלטת ועדת הבחירות המרכזית ולאחר מכן אישור בג"ץ. לאורך ההיסטוריה של מדינת ישראל, אושרו רק שלושה מקרים של פסילה על ידי בג"ץ, כולם נגד תנועות ימין. בעבר, ועדת הבחירות פסלה מספר פעמים מפלגות ערביות, אך בג"ץ לא אישר החלטות אלו.