"חינוך תורני זה אג'נדה של מישהו, חינוך סביבתי, לא"
תוכנית הדגל לחינוך סביבתי בישראל, "התוכנית המשולבת לחינוך לקיימות", נסגרת לאחר 17 שנות פעילות בשל היעדר תקציב. התוכנית, שהושקה ב-2009, נועדה להקנות לתלמידים כלים להבנת האתגרים הסביבתיים הגלובליים והמקומיים, אך כעת, ללא מימון, היא חדלה מלהתקיים.
התוכנית פעלה בשיתוף פעולה בין משרד החינוך למשרד להגנת הסביבה, והעסיקה רכזות קיימות במחוזות השונים, כולל בחברה הערבית והחרדית. רכזות אלו, יחד עם מדריכים מעמותות כמו החברה להגנת הטבע, העבירו השתלמויות לצוותי הוראה וליווי בתי ספר בתהליך קבלת ההסמכה כ"בית ספר ירוק". המדריכים סיפקו כלים פרקטיים ליישום נושאי סביבה בבתי הספר, וסייעו בפיתוח תוכניות לימודים ופעילויות.
מקור המשבר נעוץ במחלוקת בין משרדי האוצר והגנת הסביבה בנוגע למימון התוכנית, שהסתכם ב-10 מיליון שקלים בשנה. התקציב הגיע מקרן הניקיון, המבוססת על היטלי הטמנת פסולת. כעת, בשל התחייבויות גדולות של המשרד להגנת הסביבה להקמת מתקני טיפול בפסולת, ובעקבות מחלוקת עם האוצר על אופן רישום ההוצאות, הקרן נחשבת לגירעונית, מה שמונע על פי חוק הקצאת כספים למטרות משניות כמו חינוך סביבתי.
ניסיונות של המשרד להגנת הסביבה להעביר את האחריות התקציבית למשרד החינוך, כולל הצעת מימון משותף, נדחו. גורמים בתחום הביעו תמיהה על ההתנהלות, וציינו כי חינוך סביבתי אינו נתפס כאג'נדה של גורם מסוים, בניגוד לחינוך תורני או חינוך להתיישבות. סגירת התוכנית מצטרפת לביטול תוכנית הכשרה נוספת, "תבל", לבכירי משרד החינוך, שבוטלה בטענות פוליטיות.
מדריכות ותיקות בתוכנית מצאו עצמן ללא עבודה, ומביעות חשש מההשלכות על התלמידים ועל עתיד החינוך הסביבתי. התוכנית תהיה זמינה מעתה בתשלום במסגרת תוכניות גפ"ן, מה שעלול להגביל את הגישה אליה, במיוחד בחברה הערבית והחרדית. למרות המצב, המשרד להגנת הסביבה בוחן בימים אלה אפשרויות למציאת מקורות מימון חלופיים, אך נכון לעכשיו, לשנת הלימודים הנוכחית, נראה שמאוחר מדי.
