חמש שנות כנסת: ח"כ מסכמת עשייה למען האזרח
חברת הכנסת, שאת שנותיה הראשונות בישראל בילתה בכרמיאל כפעילה ציבורית וסגנית ראש העיר, סיכמה חמש שנות כהונה בכנסת, תוך הדגשת מחויבותה לטיפול באזרחים מול הבירוקרטיה.
עיקר פעילותה התמקדה בתחום הבריאות, שם הצליחה להשיג תוספת תקציב של 10 מיליון שקלים להבטחת נגישות לשונית בבתי חולים ובקופות החולים, וכן 10 מיליון שקלים נוספים לתוכנית לאומית למניעת התאבדויות. היא פעלה לקידום בריאות האישה, כולל נושאי גיל המעבר ואנדומטריוזיס, והעלתה נתונים המצביעים על עלות כלכלית של כ-5.6 מיליארד שקלים בשנה עקב חוסר תשומת לב מספקת. בנוסף, טיפלה בסוגיות נגישות לתרופות, עבודת הוועדה לסל תרופות, והדרישה להסבר בנוגע לאספקת תרופות מחברת 'נובולוג'. היא גם פעלה להקמת שתי מכונות טיפול היפרברי (תאי לחץ) בבית החולים זיו בצפת, כדי להבטיח שוויון בטיפול רפואי לתושבי הצפון.
בתחום הפיתוח האזורי, קידמה חבר הכנסת את פיתוח הגליל, השיגה 5 מיליון שקלים לפיתוח תיירות, וסייעה ליזמים ולתושבים המפונים בצפון במהלך המלחמה. היא פעלה להקמת מנגנון ביטוח ממשלתי לעסקים שנפגעו מ'רקטות' וסחיטה.
כעולה חדשה בעצמה, היא התמקדה בבעיותיהם של עולים חדשים, כולל השגת הטבות תחבורה לתלמידי נעל"ה, קידום חקיקה להפחתת תקופת ההמתנה לקצבאות לעולים עם מוגבלויות, והיא הקימה לובי לעולים חדשים בתחומי המדע והחינוך. היא גם נאבקה למען הכרה שוויונית בניסיון של ניצולי שואה שעלו לאחר 1953.
בין הישגיה הנוספים נמנים שינוי חקיקה המאפשר לשירותי חירום לקבל שלוש ספרות אחרונות של מספר טלפון חסום במקרי חירום, והגנה על מספרי טלפון של חללי צה"ל וקורבנות טרור מפני מכירה חוזרת. היא גם העלתה לסדר היום את נושא האלימות והגזענות כלפי ילדים עולים בבתי ספר.
חבר הכנסת ציינה כי חמש השנים היו מאתגרות במיוחד, במיוחד לאור אירועי ה-7 באוקטובר, המלחמה והמשבר עם החטופים. היא הקימה מטה מבצעי אזרחי לסיוע לישראלים שנתקעו בחו"ל, והצליחה לשנות את קריטריוני העדיפות להחזרתם. היא הדגישה כי מטרתה הייתה תמיד להבטיח שקריאות אזרחים לא יישארו ללא מענה, וכי פוליטיקה משמעותית רק כאשר היא משרתת את האזרחים.
