גם חרדים שצה"ל אינו זקוק להם מנועים משירות לאומי
החל מתחילת החודש נחסמה האפשרות לגייס גברים חרדים לשירות לאומי־אזרחי, לאחר שחוק "הגיוס" פקע והוראת השעה שאפשרה זאת הוארכה בפעם האחרונה עד 31 באוגוסט. בשנתיים האחרונות שירתו מדי שנה כ־1,500 גברים חרדים בשירות הלאומי־אזרחי, לתקופות של עד שנתיים ובמשכורת של חייל עורפי. החוק מ־2014 אפשר לפוקד הצה"לי להפנות לשירות לאומי־אזרחי מי שאינם פטורים מראש משירות צבאי, וחלק מהחרדים מימשו אפשרות זו. כעת, רק חרדי שיגיע עם פטור מהצבא יוכל להתגייס לשירות לאומי־אזרחי, אך בפועל אין כאלה, משום שהצבא אינו פוטר אותם משירות.
נתוני הרשות לשירות לאומי־אזרחי מצביעים על כך שרוב החרדים שגויסו היו נשואים ובעלי ילדים. חלקם שירתו בגופים אזרחיים, בהם מערכת הבריאות, החינוך והרווחה, במסלולים של 20 שעות שבועיות במשך שלוש שנים או 30 שעות שבועיות במשך שנתיים. במקביל, קיים גם מסלול ביטחוני. בסופו של דבר גובש הסדר שאפשר לגייס עד כאלף גברים שהצבא קבע כי אין להם פוטנציאל לשירות קרבי, או שאינם נדרשים לשירות מסיבות אחרות. אלא שגם אפשרות זו נחסמה כעת, לאחר שהחוק פקע סופית.
בעוד שבעבר רק 10% מהחרדים שהצטרפו לשירות הופנו לגופי ביטחון והצלה, כיום כ־70% מהם משתלבים במשטרה, בכבאות, בשב"ס ובמד"א. מי שמתאימים מופנים גם למסלולים טכנולוגיים בשב"כ ובמוסד, שבצד שירות משמעותי מקנים להם גם אופק תעסוקתי. לאחר 7 באוקטובר עצר צה"ל את הפניית החרדים לשירות הלאומי למשך שמונה חודשים, ובמהלכם התנהלו מגעים בין רשות השירות הלאומי־אזרחי לאכ"א. בסופו של דבר גובש הסדר שאפשר לגייס עד כאלף גברים שהצבא קבע כי אין להם פוטנציאל לשירות קרבי, או שאינם נדרשים לשירות מסיבות אחרות, אך גם הסדר זה נחסם כעת.
במקביל, בשירות הלאומי משרתים כ־20 אלף גברים ונשים, ויותר מרבע מהם משתייכים לחברה הערבית והדרוזית, כ־6,000 צעירים, שכ־80% מהם נשים. הן משרתות בבתי חולים, בקופות חולים, במשטרה, בכבאות ובמד"א, וכן בתחומי החינוך, הרווחה והעבודה עם אזרחים ותיקים. לצד השירות הן עוברות הכשרה בשפה העברית ומקבלות מעטפת לחיזוק כישורים, להכוונה ללימודים אקדמיים ולהשתלבות בתעסוקה. מספר המתנדבים מהחברה הערבית גדל מאז 2018 ב־53% והגיע לשיא של 5,923 צעירים. הממשלה הבאה תצטרך למצוא דרך לחקיקה שתחדש את ההסדר הזה, שכן קיים פוטנציאל משמעותי להרחבת היקפי השירות בשני המגזרים.
