אי אפשר משילות רק כשנוח לנו
המאמר מבקר בחריפות את הקמפיין שמנהל יהודה אליהו, המועמד לשינוי פני רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), נגד השר הממונה, חיים כץ. הכותב מביע הערכה רבה ליכולותיו של אליהו ולרצונו לשנות את המערכת המסורבלת של רמ"י, אך טוען כי הקמפיין נגד השר נוגד את עקרון היסוד של הדמוקרטיה, לפיו נבחרי הציבור הם הקובעים את המדיניות והפקידים נדרשים לממש אותה.
הכותב מדגיש כי המחנה הלאומי, שבעבר נאבק נגד "שלטון הפקידים" ובעד חיזוק המשילות, אינו יכול לנהוג בצביעות. לדבריו, לא ניתן להילחם בתופעה זו כאשר היא מגיעה ממערכת המשפט או הייעוץ המשפטי, אך לתמוך בה כאשר הפקיד מחזיק בתפיסת עולם הרצויה לימין. הוא מזהיר כי התנהלות זו מערערת את הדמוקרטיה הייצוגית ומציג את דבריו של שופט בית המשפט העליון האמריקאי, אנטונין סקאליה, כדוגמה למאבק על עקרון זה.
הכותב מסביר כי הסכנה לדמוקרטיה טמונה בפקידים בעלי כוח שאינם כפופים לדרג הנבחר, שכן השר עומד למבחן הציבור והפקיד לא. ניתוק הפקיד ממרות השר קורע את הקשר הדמוקרטי בין האזרח למדיניות. תפקיד הפקיד הוא להיות איש מקצוע אובייקטיבי המתרגם את רצון הפוליטיקאי למעשה. כאשר הפקיד מחליף את הפוליטיקאי בקביעת המדיניות, המערכת קורסת.
הכותב קובע כי כלל זה תקף לכל הדרגים, כולל רמטכ"ל, ראש שב"כ ומפכ"ל. הדרג המקצועי יכול לייעץ ולהזהיר, אך בסופו של דבר עליו לממש את מדיניות השר. פקיד המסרב ליישם את מדיניות השר צריך להתפטר ולהתמודד בבחירות, או שהממשלה צריכה למצוא פתרון אחר, כגון העברת המשרד לשר אחר או אכיפת מדיניות הממשלה. כל דרך שמחזקת פקידים על חשבון נבחרי הציבור פוגעת בדמוקרטיה.
Ask About This Article
Duki reads it, and every newsroom on the same story, then answers with sources.