הפער בין ימין ושמאל בישראל קטן ממה שנדמה
עורך דין, עיתונאי ופובליציסט מהימין, נדב העצני, טוען כי רוב הישראלים חולקים יותר עקרונות משותפים ממה שמקובל לחשוב, למרות הקיטוב הפוליטי הנראה לעין. לדבריו, המערכת הפוליטית הנוכחית, המחלקת את המדינה לשני גושים עיקריים, יוצרת תמונה מלאכותית של חברה מפולגת באופן קיצוני. העצני מצביע על כך שגם בתוך הגושים עצמם קיימים פערים אידיאולוגיים משמעותיים.
הוא מביא כדוגמה את מפלגותיו של אביגדור ליברמן ובני גנץ, המציגות עצמן כאלטרנטיבה לנתניהו, אך גם בתוכן קיימים פערים. לדוגמה, גנץ הבטיח לא להיכנס לקואליציה ללא חוק גיוס חרדים. גם בקרב "מחנה השינוי" קיימים פוליטיקאים בעלי דעות מנוגדות, כמו דן אילוז הימני-דתי ונפתלי בנט, לצד גבי לסקי הקיצונית ונועם תיבון התומך במדינה פלסטינית.
העצני מוצא פערים דומים גם בגוש הימין, ומצביע על כך שפעילים כמו יוסף חדאד ופוליטיקאים מהליכוד קרובים יותר אידיאולוגית לתומכי בנט וגנץ מאשר למפלגות החרדיות. הוא טוען שהתנגדות לנתניהו היא "הדבק" המרכזי של האופוזיציה, וקושר זאת לכישלון ה-7 באוקטובר, סירוב לקחת אחריות והפרת הבטחות.
למרות זאת, העצני מדגיש כי קיימת הסכמה רחבה בין רוב הישראלים בנוגע לעתיד עזה, מערכת המשפט, הכלכלה וגיוס החרדים, וכי הפערים בנושאים אלו קטנים יותר מהמפה הפוליטית. הוא גם מבקר את מדיניות הממשלה כלפי הרשות הפלסטינית, תומך בפעולות שר החוץ גדעון סער נגד בריטניה בנוגע לקונסוליה הבריטית בירושלים ומתנגד להכשרת כוחות פלסטיניים מעבר למותר בהסכמי אוסלו.
העצני מסיים בתקווה כי בבחירות הבאות אף גוש לא יצליח להרכיב קואליציה צרה, מה שיכול להוביל לבריתות פוליטיות חדשות או לסבב בחירות נוסף.
