בחסות הוד מלכותה: המעוז הלונדוני של תנועת "האחים המוסלמים"
תנועת "האחים המוסלמים" הצליחה, לטענת גורמים במערכת הביטחון הישראלית, לגייס את האקדמיה המערבית ואת מוסדותיה לטובת קידום אג'נדה פוליטית, תוך ניצול מושגים כמו "צדק חברתי" ו"זכויות מיעוטים". בעוד מדינות ערב הגדירו את התנועה כארגון טרור, במערב היא בנתה תשתית השפעה פיננסית ופוליטית רחבה, המבוססת על רשתות של קרנות צדקה וחברות נדל"ן, המלבינות כספים למימון פעילות פוליטית ומשפטית, ואף תומכות בזרועותיה החמושות, כדוגמת חמאס.
הקשר ההיסטורי של התנועה לבריטניה, החל משנות ה-50 כשותפה פוטנציאלית לבלימת הלאומיות הערבית, הפך את לונדון למרכז פעילותה הבינלאומית. בכיר לשעבר בתנועה, ת'רוות אל-ח'רבאווי, טען בראיון כי התנועה פועלת ישירות מלונדון ונהנית מחסינות דה-פקטו מצד הרשויות הבריטיות.
בזירה האקדמית בארה"ב, התנועה מגייסת סטודנטים דרך מרכזים אסלאמיים הסמוכים לקמפוסים, תוך ניצול תחושת ניכור של סטודנטים זרים. במקביל, היא מתאימה את רטוריקתה לרוח הפרוגרסיבית באקדמיה, ומציגה את עקרונותיה במונחים של מאבק ב"קולוניאליזם" וקידום "זכויות מיעוטים". ארגונים כמו מועצת היחסים האמריקאיים-אסלאמיים (CAIR) מציגים חזות של ארגוני זכויות אזרח באנגלית, אך בערבית מקדמים את עקרונות האסלאם הפוליטי.
מערכת הביטחון הישראלית קוראת למעבר מגישה סיכולית טקטית לאסטרטגיה מערכתית לשיבוש פיננסי גלובלי של התנועה. הדבר כולל מיפוי מבנה הבעלויות של החברות והקרנות המקושרות לתנועה, חיזוק המעקב הטכנולוגי אחר פלטפורמות מימון מקוונות, ופעולה להחרמת ארנקים דיגיטליים ויירוט זרימת מזומנים. ישראל מדגישה את הצורך להילחם לא רק בתנועה עצמה, אלא גם באידאולוגיה העומדת בבסיסה, המבוססת על עקרונות של ריבונות אל בלעדית והתנערות מהחברות המודרניות.
