85% מהזמן שה-AI חסך לכם חזר לעבודה - מה אפשר לבקש בתמורה
מחקר חדש שנערך בדנמרק על 25,000 עובדים ב-7,000 מקומות עבודה, מצא כי שימוש בכלי בינה מלאכותית (AI) לחיסכון בזמן עבודה לא הוביל לשינוי בשכר או בשעות העבודה השנתיות. 85% מהעובדים דיווחו כי הזמן שנחסך הוקצה למשימות אחרות, כאשר 8% אף דיווחו על משימות חדשות שנולדו כתוצאה מהשימוש ב-AI. במקומות עבודה בהם המעסיק מקדם שימוש ב-AI באופן פעיל, שיעור זה עלה לכ-17%. החיסכון בזמן, אם כן, נשאר בתוך יום העבודה ולא תורגם ליתרונות אישיים לעובד.
המחקר, שבדק 11 מקצועות שונים, מצא כי בעוד שעובדים חדשים או בעלי מיומנות נמוכה חוו שיפור של עד 36% בפתרון בעיות, עובדים מנוסים יותר דווקא הראו ירידה קלה אך מובהקת באיכות ובשביעות רצון הלקוחות. במקרים מסוימים, כגון בקרב מפתחי תוכנה מנוסים, ה-AI אף האיט אותם ב-19%, למרות שהם העריכו בתחילה שיחסכו זמן. תחושת החיסכון של המפתחים הייתה הפוכה מהמדידה בפועל.
בישראל, 39% מהעסקים משתמשים ב-AI, עלייה מ-28% בשנה שעברה. ב-21% מהעסקים, ה-AI כבר מבצע משימות שבוצעו בעבר על ידי עובדים. למרות זאת, 88% מהמעסיקים דיווחו כי ל-AI אין השפעה על מספר המועסקים, ורק כ-4% דיווחו על צמצום בגיוס או במצבת כוח האדם. בנק ישראל אף ציין כי אין אינדיקציה לכך שה-AI מקטין את התעסוקה בהייטק.
כדי למקסם את היתרונות של ה-AI, מוצע למדוד את החיסכון בזמן ובאיכות לפני שמבקשים שינוי, לספור גם את העבודה הנדרשת לאחר מכן (כמו תיקונים ובדיקות), להציע שימוש מוגדר בזמן הפנוי (למשל, לבדיקת חריגות או היכרות מעמיקה עם לקוחות), ולהגדיר מראש מה יינתן בתמורה לחיסכון (לאו דווקא שכר, אלא הכשרה, אחריות חדשה או גמישות). כמו כן, יש לפתוח מחדש את היקף התפקיד אם התפוקה הגבוהה הופכת לסטנדרט, ולקבוע תקופת ניסיון לבחינת השינויים לפני עדכון יעד, אחריות ותגמול. יש להתייחס גם לתחושתם של עובדים צעירים כי הם מכשירים את המחליפים שלהם.
