"הלכנו לקנות כלים בהום דיפו": מנכ"ל התעשייה האווירית חושף את הכאוס של 7 באוקטובר
מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי, חשף בראיון מיוחד את הכאוס והאתגרים חסרי התקדים שעמדו בפני החברה בימים הראשונים של מלחמת "חרבות ברזל", שהחלה ב-7 באוקטובר. לוי סיפר כי החברה נדרשה להרחיב קווי ייצור מאפס ולספק חימושים לצה"ל, תוך גיוס המוני של עובדים, וזאת לנוכח מחסור חמור בחימושים שהתגלה במהירות.
לדברי לוי, המלחמה, שנמשכת כבר שלוש שנים, הציבה בפני התעשייה האווירית, המעסיקה 16,000 עובדים ומשפיעה על 50,000 בתי אב, אתגרים תפעוליים ומבצעיים עצומים. החברה נדרשה להתמודד עם פערים, צרכים חדשים ומחסור בציוד ובחימוש בקצב בלתי אפשרי. "נכנסנו למלחמה ארוכה, אולי הארוכה ביותר בתולדות מדינת ישראל, ונצרכו נשקים, נצרכו חימושים. היה צריך להשלים אותם, והרחבנו קווי ייצור והבאנו אנשים כדי שיעבדו 24/7, כולל שבתות וחגים", אמר.
בבוקר 7 באוקטובר, בזמן חופשת חג הסוכות, החל לוי לקבל דיווחים על אירועים חריגים בעוטף. בשעה 8:30 התקיימה ישיבת הנהלה טלפונית ראשונה, וכשעה וחצי לאחר מכן החלה התעשייה האווירית לפעול במתכונת חירום, תוך בדיקת מלאים ותמיכה בצה"ל. בעיה נוספת התעוררה עם גיוס המילואים של אנשי הביטחון בשערי המתקנים, מה שאילץ את החברה להכשיר במהירות עובדים אחרים לאבטחת האתרים.
לוי התייחס למחסור בחימושים בתחילת המלחמה, והסביר כי המלאים הוכנו בהתאם לתוכניות לחימה קיימות, אך בפועל נשחקו בקצב מהיר מהצפוי. כדי להתמודד עם הצורך הדחוף, הוקמו קווי ייצור מאולתרים ונרכשו ציוד ומרכיבים, לעיתים אף מ"הום דיפו", כדי להגביר במהירות את התפוקה. הוא ציין כי הקושי לא היה רק פנימי, אלא גם מול קבלני משנה וספקים בחו"ל.
לסיכום, לוי הדגיש את הצורך בהפקת לקחים ברמה הלאומית, כולל הגדרת צרכים חדשים והסדרת תקציב רב-שנתי שיאפשר לתעשיות הביטחוניות לצמוח ולהתחייב להזמנות ארוכות טווח. הוא קרא להחזיר לישראל יכולות ייצור שהועברו לחו"ל, ולהבטיח שליטה ישראלית במרכיבים המרכזיים של שרשרת האספקה במערכות קריטיות, תוך הדגשת החשיבות של "כחול לבן" כעוצמה לאומית.
