פרות משחקות. כך חוקרים אם הן מאושרות
ד"ר אורן פורקוש, חוקר ממכון ויצמן והאוניברסיטה העברית, מוביל מחקר חדשני שמטרתו להבין את מצבם הרגשי של בעלי חיים, ובפרט פרות, מבלי לגרום להם אי-נוחות או להסתמך על שפה. המחקר, המתבצע ברפת במקווה ישראל, משתמש ב"משחקים" שבהם הפרות מקבלות רמזים שונים (רטט קל או רציף) המובילים אותן ל"קופסת הפתעות" שעשויה להכיל צ'ופר טעים. ההתנהגות של הפרה, במיוחד כאשר המידע אינו חד משמעי, מאפשרת לחוקרים להסיק על רמת האופטימיות שלה.
פורקוש מסביר כי בניגוד לבני אדם, שלא ניתן לשאול ישירות על תחושותיהם, בעלי חיים אינם יכולים לשקר או להיות מושפעים מ"חשיבה חיובית" (Wishful Thinking), מה שמחייב פיתוח שיטות מחקר אלטרנטיביות. הוא מדגיש את הסכנה בהאנשה של בעלי חיים, ומביא כדוגמה ניסוי שגוי בעכברים שבו הניחו שהם נמנעים מאזורים פתוחים בגלל חרדה, בעוד שהסיבה הייתה עיוורונם. המחקר הנוכחי נמנע מהתערבויות פולשניות ומתמקד במדידת התנהגות.
הניסוי בפרות אינו כולל הרעבה, והצ'ופר ניתן כתוספת לתזונה מלאה. החוקרים אינם מדרגים פרות זו מול זו, אלא משווים כל פרה לעצמה לאורך זמן, כדי לזהות שינויים ברמת האופטימיות או מצב הרוח. ניסוי מקביל, שבו שופרה סביבת המחיה של הפרות (פחות פרות, יותר צעצועים), הראה ירידה ברמת הורמון הקורטיזול (הקשור לחרדה), אך השפעות חיוביות מסוימות נעלמו עם הזמן, מה שמדגיש שתחושת האושר אינה קבועה.
המחקר מתייחס גם לחשיבות האישיות וההעדפות האינדיבידואליות של בעלי החיים, וכיצד סביבה שאינה תואמת את אופיים עלולה לגרום לאומללות. באמצעות חיישנים המצמידים לפרות, נאספים מאות מדדים התנהגותיים יומיים, המאפשרים לבנות פרופיל אישיותי יציב. פורקוש שואף לפתח "מתרגם אוניברסלי" לבעלי חיים, שיאפשר להבין את התנהגותם ללא פרשנות אנושית, ובכך לקדם חיים בהרמוניה טובה יותר בין בני אדם לבעלי חיים.
