המחקר שבדק 15 אלף מטופלים מצא קשר בין סמגלוטייד לירידה של 21% באשפוז פסיכיאטרי
מחקר שוודי חדש, שפורסם בכתב העת Acta Psychiatrica Scandinavica, מצא קשר בין שימוש בסמגלוטייד, החומר הפעיל בתרופות אוזמפיק ו-ווגובי, לבין ירידה של 21% בסיכון לאשפוז פסיכיאטרי בקרב מטופלים עם הפרעה דו קוטבית. המחקר, שהתבסס על נתונים ממאגר לאומי שכלל כ-15 אלף מטופלים על פני 15 שנה (2009-2024), השווה כל מטופל לעצמו, תקופות בהן נטל את התרופה מול תקופות בהן לא נטל. שיטה זו, לדברי החוקרים, מנטרלת הבדלים אישיים כמו חומרת המחלה או מצב סוציו-אקונומי.
הקשר לירידה באשפוזים נצפה רק בסמגלוטייד, ולא בשתי תרופות נוספות מאותה משפחה שנבדקו (לירגלוטייד ודולגלוטייד), מה שמצמצם את האפשרות שההשפעה נובעת מירידה כללית במשקל. פרופ' מארק טיילור מאוניברסיטת גריפית' באוסטרליה, שהוביל את המחקר, ציין כי הממצאים תומכים ברעיון שאגוניסטים של GLP-1 עשויים להועיל מעבר לטיפול בסוכרת והשמנה, והסביר כי ייתכן שאיתות GLP-1 מגן על המוח מפני דלקת ועקה תאית, תהליכים הקשורים להפרעה דו קוטבית.
המחקר מגיע על רקע בדיקה אירופית שקבעה כי אין קשר בין תרופות ממשפחת ה-GLP-1 למחשבות אובדניות, ואף מחקר אחר שמצא סבירות נמוכה יותר למחשבות כאלה בקרב נוטליהן. טיילור הדגיש כי המחקר הנוכחי הוא תצפיתי ואינו מוכיח סיבתיות, וכי יש צורך בניסוי מבוקר כדי לאשש את הממצאים. כמו כן, צוינו מגבלות נוספות, כמו העובדה שהמדגם הוא שוודי בלבד וההשוואה הפנים-אישית אינה מבטלת לחלוטין הטיות. בישראל, תרופות אלו נפוצות, ובעיית עודף המשקל שכיחה בקרב חולי הפרעה דו קוטבית, אך החוקרים מזהירים כי אין לשנות טיפול רפואי על סמך מחקר תצפיתי יחיד.
