לקראת הבחירות לכנסת: מפות פוליטיות חדשות והסיכונים לבלוקים
לקראת הבחירות לכנסת בשנת 2026, מפות הכוחות הפוליטיים בישראל התגבשו סופית עם סגירת הרשימות. הפוליטיקה מתחלקת לשני גושים מרכזיים, כאשר מפלגות קטנות יותר מנסות לנווט ביניהם. גוש בנימין נתניהו, הליכוד, השתהה בהשלמת הרשימה, ולא ניצל שריונים לאיחוד עם מפלגות קטנות שעלולות להיפסל. ניסיונות לצרף מועמדים בולטים כמו משה כחלון, יוסי כהן או רוביק דנילוביץ' נכשלו. לרשימה הצטרפו אישים כמו הגיבור הצבאי אלישע מדן, רן גווילי, אמו של החייל שנפל ונחטף לעזה, עורך הדין דוד פטר, והפרשן יעקב ברדוגו.
בצד הימני, בצלאל סמוטריץ' חתם על הסכם עם משה פייגנבוים, מה שמחזק את מעמדו. לעומת זאת, עופר וינטר לא חבר לסיעת "מגזר חרדי" של מוטי ליטנר. כעת, סמוטריץ', וינטר ובן גביר מתמודדים על אותו מאגר אלקטורלי של כ-15-18 מנדטים. אם הליכוד לא יאבד מנדטים לטובת שותפיו, אחת מהמפלגות הימניות הקטנות עלולה למצוא את עצמה מחוץ לכנסת.
במפלגות החרדיות, ש"ס שריינה את המקום השישי לאלוף במילואים דרור אמס, בניסיון למשוך מצביעים מסורתיים. ב"יהדות התורה" הצטרפו הוותיקים משה גפני ואורי מקלב, בעוד פרישה עצמאית של מאיר פרוש ואליקים שטארק (חסידות בעלז) מרמזת על נכונות לבריתות גמישות לאחר הבחירות.
בגוש האופוזיציה, "יש עתיד" בראשות גדי איזנקוט צירפה את הילי טרופר ושירה שפירא, אך לא הצליחה להגיע להסכמות עם יועז הנדל, שעבר לירון זליכה. איבוד קולות זה עלול לסבך את הקמת הקואליציה. רשימת בנימין נתניהו ויאיר לפיד גובשה ללא כוכבים חיצוניים, תוך הסתמכות על טכנוקרטים ואנשי ביצוע מוכרים.
"ישראל ביתנו" של אביגדור ליברמן עברה שינוי, ונטתה מהאג'נדה ה"רוסית" הטהורה לעבר נישה של ימין קלאסי. במקום השני ברשימה הוצב רפי בן שיתרי. רשימת "הדמוקרטים" של יאיר גולן נותרה במסגרת תוצאות הפריימריז.
במגזר הערבי, הפתעה נרשמה עם הצטרפותו של יואב סגלביץ' לרשימת רע"מ של מנסור עבאס. לעומת זאת, רשימה מאוחדת של חד"ש, תע"ל ובל"ד חוזרת על המתכונת של הבחירות הקודמות. פוטנציאל כוח גדול של הסיעות הערביות מגדיל את מספר הח"כים שאינם חלק מממשלה פוטנציאלית, מה שמשרת את נתניהו.
