יו"ר התעשייה האווירית מודה: זו הסיבה האמיתית שפספסנו את איום הרחפנים

יו"ר התעשייה האווירית, בועז לוי, מתאר את שדה הקרב העתידי ככזה שיכלול יותר לוויינים, בינה מלאכותית ורובוטים, ופחות גבולות ברורים בין חזית לעורף. לוי מזהיר כי המלחמות הבאות יתרחשו בתוך ערים ויחייבו חיבור מלא בין כלל המערכות האזרחיות והצבאיות.

לדברי לוי, התעשייה האווירית היא מעצמת חלל, והיכולות בתחום זה נבנו החל מסוף שנות ה-70, במטרה לגשר על פער מודיעיני לאחר הנסיגה מסיני. הוא ציין את לווייני אופק כדוגמה ליכולות אלו, שסיפקו לצה"ל מידע חיוני במהלך המלחמה האחרונה. לוי חשף כי ישראל שיגרה במהלך המלחמה שלושה לוויינים, תקשורת אחד ושני לווייני תצפית, והדגיש כי כמות גדלה של לווייני תצפית יוצרת מאגר מידע עצום, המשמש בסיס למערכות בינה מלאכותית. התעשייה האווירית מקדמת תוכנית ממשלתית לשיגור מספר רב של לוויינים קטנים למעקב רציף אחר מוקדי עניין, במימון משותף של החברה ומשרד הביטחון.

לוי צופה כי שדה הקרב העתידי יתאפיין ביכולות אוטונומיות ושימוש גובר ברובוטים להפחתת העומס על חיילים. הוא הדגיש את הצורך במאגרי מידע גדולים ובאלגוריתמים מתקדמים של בינה מלאכותית לניתוח מידע. לוי טוען כי המלחמות הבאות לא יתנהלו בגבולות, אלא בתוך ערים, ויחייבו חיבור בין כלל הכוחות הפועלים, צבאיים, אזרחיים, כוחות הצלה ובתי חולים, על אותה רשת מידע ותמונת מצב משותפת. הוא קרא להשקעה תקציבית משמעותית בטכנולוגיות אלו, על מנת להבטיח מענה עתידי.

לגבי איום הרחפנים, לוי הודה כי ישראל נכנסה לטיפול בנושא מאוחר מדי, בין היתר בשל מגבלות תקציביות. הוא ציין כי כיום קיים מענה מושלם לגילוי רחפנים, וכי נבחנים פתרונות יירוט משולבים, הכוללים אמצעים קינטיים, אלקטרוניים ולייזר. לוי התייחס גם לצורך בחיל טילים, וקבע כי השאלה המרכזית היא לא מי יפעיל את הטילים, אלא האם יהיו הזמנות וצרכים לפיתוחם.