בבוקר עם טרופר, בערב עם זליכה: השיא של יועז הנדל | גאולה אבן-סער
במהלך מערכת הבחירות הנוכחית נרשם שיא, ככל הנראה עולמי, בשיטת ה"מעברים" הפוליטיים. הכוונה היא למועמדים שמחליפים מספר מפלגות ורשימות תוך כדי קמפיין הבחירות, מה שמבטא נחישות, או לטענת המבקרים, נואשות, להיכנס לכנסת.
יועז הנדל מוצג כדוגמה בולטת לתופעה זו, כאשר הוא מבקש את אמונו של הציבור ברשימה אחת בבוקר, ובערב עושה זאת עבור רשימה אחרת. התנהלות זו, המלווה בסיסמאות על פוליטיקה נקייה, מעוררת תמיהה. נטען כי שירותו של הנדל במילואים במהלך המלחמה ראוי להערכה, אך יש הטוענים כי נעשה בו שימוש לקידום מטרות פוליטיות.
המאמר מציין כי לא רק הנדל בולט בתופעה זו, וכי "יפי הבלורית והתואר" ומובילי "הגוש השלישי" ואנשי "האחדות" מצטיינים במעברים אלו. הדבר בא לידי ביטוי גם בפרידתם של מנסור עבאס ואיציק שמולי, שהוכיחה כי "טוב שכן קרוב מאח רחוק" אינו תמיד נכון.
חילי טרופר מוזכר כמי שזכה להערכה ציבורית רבה על תרומת כליה, אך המאמר מפריד בין אלטרואיזם אישי לפעולה פוליטית. לזכותו של טרופר נרשם כי הצליח כפוליטיקאי לסדר לעצמו "דיל טוב", אך נטען כי אין לשווק אותו כ"צדיק" בשדה הפוליטי.
המאמר מסכם בקריאה למועמדים לחסוך מהציבור את ה"פוזה המיוסרת, הארשת האלטרואיסטית והטפות המוסר", ולהתמקד בקידום עצמי כפי שהם מבינים אותו, תוך אזכור הפסוק מקהלת: "אל תהי צדיק הרבה".
