קשת אחים עזרא ונחמיה - הרגע ההיסטורי של כתיבת האמנה
המאמר מתאר את תהליך כתיבת האמנה החברתית על ידי עזרא ונחמיה, כ-450 שנה לפני הספירה, כאירוע מכונן בתולדות העם היהודי. לאחר חורבן בית ראשון ושיבת ציון, העם היהודי התמודד עם שחיתות, התבוללות וריחוק מהאמונה. עזרא, איש הרוח, ונחמיה, איש המעשה, פעלו יחד לתיקון החברה.
נחמיה, שמונה לפחה, החל בביצור ירושלים והגדלת אוכלוסייתה. הוא נתקל בשחיתות מצד עשירי העיר, שמשכנו את שדותיהם ובתיהם של העניים וגבו מהם ריבית קצוצה, עד כדי מכירת ילדיהם לעבדות. נחמיה, בכעסו, דרש מהם להשיב את רכושם לעם. עזרא, מודאג מההתבוללות, פקפק ביכולת לרתום את העם, אך נחמיה התעקש על יצירת אמנה חברתית שתחזק את הקשר בין אדם למקום ובין אדם לחברו.
ערב ראש השנה, נחמיה ועזרא הציגו בפני העם את עקרונות האמנה, שכללו שמירת שבת, שמיטת חובות, מתן מעשרות והבאת ביכורים. העם נאסף בצום, שמע את קריאת התורה מפי עזרא, ובכה על מצבו. נחמיה עודד אותם, והם הקימו סוכות. לאחר מכן, נחתמה האמנה החברתית-דתית הראשונה, שכללה את שרי העם, הלוויים והכוהנים, והבטיחה ניקיון כפיים וערבות הדדית.
המאמר מקשר את האירועים ההיסטוריים הללו לתחושות שעלו בעקבות אירועי השבעה באוקטובר, ולשאלת ה'מה אם' המתמשכת בקיום העם היהודי. הוא מציין כי המסורת שייסד עזרא, של קריאת התורה בימי שני וחמישי ובשבת, נמשכת עד היום, וכי האמנה החברתית היוותה בסיס לזהותו של העם היהודי.
