קשת אחים עזרא ונחמיה - הרגע ההיסטורי של כתיבת האמנה

המאמר מתאר את תהליך כתיבת האמנה החברתית על ידי עזרא ונחמיה בירושלים בתקופת שיבת ציון, כמענה למשבר חברתי, כלכלי ודתי שפקד את העם היהודי. עזרא, איש הרוח, ונחמיה, איש המעשה, פעלו יחד כדי להשיב את העם לדרך התורה ולחזק את החברה הישראלית שהייתה שרויה בשחיתות, עוני והתבוללות.

לאחר חורבן בית ראשון, כורש מלך פרס התיר לעם לחזור ולבנות את בית המקדש. אולם, עם השיבה לארץ, התגלה פער בין הרצון לבנות פיזית לבין הצורך לבנות מחדש את החברה. העם היה מפולג, סבל משחיתות וממיסים כבדים, והתרחק מאמונתו. עזרא, שהגיע מבבל בגל השני, ניסה להתמודד עם התסכול והשחיתות, אך ללא הצלחה רבה.

כאשר נחמיה מונה לפחה, הוא החל בביצור העיר ובחיזוקה. הוא שם לב למצוקת העניים שהוטלו עליהם מיסים כבדים, נאלצו למשכן את רכושם ואף למכור את ילדיהם לעבדות בשל ריבית גבוהה שגבו העשירים. נחמיה זעם על המצב והציע לעזרא את רעיון האמנה החברתית, שתחייב את העשירים לוותר על חובות העניים ולהשיב להם את רכושם.

על אף חששותיו של עזרא מיכולת העם לקבל את האמנה, נחמיה התעקש. בערב ראש השנה, מול העם שנאסף, קרא עזרא בתורה, ולאחר מכן נחמיה הציג את עקרונות האמנה: שמירת שבת, שמיטת חובות, מתן מעשרות והבאת ביכורים. האמנה החברתית-דתית הראשונה נחתמה על ידי שרי העם, והיוותה בסיס לטוהר מידות וערבות הדדית, והיא נמשכת עד היום במסורת קריאת התורה בימי שני וחמישי ובשבתות.

הכותבת, עו"ד סא"ל (במיל'), שופטת לשעבר, חברת פורום דבורה, מחזאית ותסריטאית, משווה את המצב הנוכחי למצב בתקופת עזרא ונחמיה, ומביעה כמיהה למנהיגות דומה שתחזק את העם.