הנשק שטראמפ עדיין לא מפעיל נגד איראן: הבנקים הסיניים
נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, שואף לחנוק את איראן כלכלית ולהכריח אותה לפתוח מחדש את מצר הורמוז, אך הכלי החזק ביותר שבידיו, פגיעה בבנקים הסיניים המעבירים כספים עבור נפט איראני, טומן בחובו סיכונים משמעותיים. ארה"ב פועלת בחודשים האחרונים לצמצום המעגל הכלכלי סביב איראן, פוגעת במכליות, חברות ספנות, חלפני כספים, חברות קש ובנקים במדינות שלישיות, במטרה למנוע מאיראן לא רק למכור נפט, אלא גם לקבל את התמורה.
סין היא הלקוחה המרכזית של הנפט האיראני, וגם כשהיא רוכשת אותו דרך מתווכים ומערך מכליות המטשטש את מקורו, הכסף הסיני מהווה "חמצן" חיוני לאיראן. תחת הסנקציות האמריקאיות, העסקאות מורכבות ודורשות מערכת חלופית, הכוללת העברות ביואן, שימוש בחשבונות חברות סיניות והונג קונגיות, ושימוש בכסף לרכישת סחורות ושירותים. משרד האוצר האמריקאי מנסה לפרק מערכת זו.
בסוף אוגוסט השיקה ארה"ב את מבצע "Economic Outcast" לניתוק איראן מהמערכת הפיננסית העולמית, ופעלה נגד בנקים כמו Banque Misr באיחוד האמירויות ובנק ההשקעות הטורקי גולדן גלובל. המסר לבנקים ברור: סיוע בהעברת כספים לאיראן עלול להוביל לאובדן הגישה למערכת הפיננסית האמריקאית ולדולר, מה שמהווה "מכת מוות" לבנק בינלאומי.
הבעיה המרכזית של טראמפ היא הפגיעה בבנקים הסיניים הגדולים. סנקציות עליהם עלולות לזעזע את הסחר העולמי ולגרור תגובה סינית חריפה, הכוללת מגבלות על חברות אמריקאיות או חומרי גלם קריטיים. סין מתנגדת לסנקציות האמריקאיות ורואה בהן צעדים חד-צדדיים. שר האוצר האמריקאי, סטיבן מנושין, הצהיר כי "אף גוף אינו מחוץ לטווח הסנקציות", אך בינתיים ארה"ב נוקטת זהירות.
סיבה נוספת לזהירות היא מחיר הנפט הגלובלי. ניתוק יצוא הנפט האיראני עלול להקפיץ את המחירים עוד יותר, לפגוע בכלכלה האמריקאית ולהעלות את האינפלציה. לכן, ארה"ב מעדיפה לחץ הדרגתי על בנקים וחברות קטנות, במקום מהלך חד-צדדי שיכול להפוך לעימות פיננסי ישיר בין ארה"ב לסין, עם השלכות גלובליות רחבות.