יהודיה, פעילה וגאה, אך עדיין קול של אמא שמפחדת על ילדיה: מילאנו דרך עיניה של דליה גובאי
דליה גובאי, סגנית נשיא הקהילה היהודית במילאנו, מתארת את המציאות המורכבת של הקהילה היהודית בעיר, הכוללת אבטחה כבדה, עלייה באנטישמיות במרחב הציבורי וחשש לעתיד הילדים. "אני אמא, אני איטלקייה, ואני יהודייה", אמרה גובאי, ומביעה תמיהה מדוע ילדים נאלצים ללכת לבית הספר בליווי משטרתי, בעוד חבריה הלא-יהודים מתקשים להבין את המצב.
גובאי שיתפה בחוויה אישית מטלטלת כאשר בנה היה מעורב בתקרית אנטישמית במחנה קיץ של 'בני עקיבא' בבולגריה, אירוע שהותיר אותה שבורת לב ומוטרדת מהאפשרות שילדים יהודים לא יוכלו להשתתף בפעילויות נוער יהודיות בעולם מחשש לביטחונם.
הדילמה משפיעה גם על הדור הצעיר, כפי שמתבטא בבתה בת ה-18, המתמודדת עם הפחד להישאר באיטליה לעומת החשש להסתיר את זהותה היהודית באוניברסיטה. גובאי עצמה, למרות בקשות אמה להיזהר, מסרבת להסיר את מגן הדוד שלה, אך מנחה את ילדיה לנקוט משנה זהירות ולהימנע מהפגנת סימנים יהודיים בולטים ברחוב.
אירוע קשה נוסף התרחש ביום השחרור של איטליה, כאשר מפגינים קראו לעבר חברי הקהילה היהודית "עופו מפה, אנחנו לא רוצים יהודים כאן", מה שהזכיר לגובאי את שנות ה-30.
לקראת חגי תשרי, הקהילה היהודית במילאנו מגבירה את שיתוף הפעולה עם המשטרה המקומית לחיזוק האבטחה. גובאי מדגישה כי הקהילה לא תיכנע לפחד ותמשיך לחגוג את זהותה היהודית בגאווה. היא פונה לציבור בישראל ומסבירה כי גם יהודי מילאנו מנהלים "סוג של מלחמה" על זהותם, זכותם לתמוך בישראל ועתיד ילדיהם, ומדגישה את הקשר העמוק שלהם למדינת ישראל, למרות המחירים החברתיים והפחדים.
