שני הרהורים על תוצאות פיז"ה 2025
לקראת פרסום תוצאות מבחני פיזה 2025, החל בישראל חיפוש אחר "אשמים" בהישגים הלימודיים הנמוכים הצפויים. בנוסף לתירוצים ה"רגילים", שבהם נעשה שימוש כבר כשלושה עשורים, נוספו השנה ההתייחסויות לקורונה ולמלחמה, כאילו פגעו אך ורק בתלמידים הישראלים. המאמר מציג שני טיעונים מרכזיים שבהם תולים האחראים את הכישלונות, ומפריך אותם.
הטיעון הראשון, לפיו מספר הילדים בכיתה משפיע על ההישגים, נבחן אל מול נתוני פיזה 2025. המדינות המובילות בהישגים, כמו סינגפור, בייג'ין, שנגחאי, ג'יאנגסו וג'ג'יאנג, מאופיינות לעיתים קרובות בכיתות גדולות יותר, חלקן אף כפולות מגודל הכיתה הממוצע ב-OECD. רק מדינה אחת מבין עשר המובילות, אסטוניה, מציגה צפיפות נמוכה מהממוצע. הדבר מצביע על קשר הפוך או חוסר קשר מובהק בין גודל הכיתה להישגים לימודיים גבוהים.
הטיעון השני, המייחס את ההישגים הנמוכים למצב הכלכלי ולהשקעה כספית בלתי מספקת בחינוך, נבחן אף הוא. המאמר מצביע על כך שהתוצר הלאומי לנפש בישראל, העומד על כ-60,000 דולר, גבוה משמעותית ממדינות רבות עם הישגים לימודיים נמוכים יותר. בנוסף, נתון זה אינו מתיישב עם העובדה שיחס התלמידים למורים בישראל נמוך יחסית למדינות ה-OECD (כ-1:10), מה שמפריך את הטענה שהבעיה נובעת מחוסר השקעה כספית. שכר המורים אולי אינו גבוה, אך אין בכך כדי להסביר את ההישגים הלימודיים הנמוכים כתוצאה ממחסור בתקציב.
המאמר מסכם כי מערכת החינוך בישראל סובלת מבעיות רבות, אך הפתרונות המוצעים, כמו הקטנת מספר התלמידים בכיתה והגדלת תקציבים, אינם בהכרח יעילים, וייתכן שמקור הבעיות שונה ממה שמקובל לחשוב. ד"ר חנה דויד, יועצת לילדים מחוננים, היא מחברת המאמר.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
