אירוע השנה: החטופים חזרו הביתה, אבל המאבק עליהם הותיר צלקת
השבת כל החטופים מעזה, שהושלמה ב-26 בינואר השנה לאחר 843 ימים, מוצגת כאירוע המרכזי של השנה החולפת, המגלם את הסיפור הישראלי. מתוך 251 בני אדם שנחטפו ב-7 באוקטובר, 41 נהרגו או נרצחו בשבי, והאחרון, רן גואילי ז"ל, הושב לאחר מותו. אירוע זה העמיד את ישראל בפני דילמה מוסרית וביטחונית קשה: מהו המחיר שניתן לשלם להשבת חטופים מול ארגון טרור.
המאבק להשבת החטופים, שלצד הכאב האנושי האמיתי, הפך גם לכלי במאבק הפוליטי נגד הממשלה, חשף פילוג עמוק בחברה הישראלית. דוגמה לכך היא התגובות הקשות שספג רום ברסלבסקי, שחזר מהשבי עם צלקות פיזיות ונפשיות, אך גם עם דעות ימניות, מצד אנשים שהפגינו למענו. תופעה זו מדגישה את הסכנה שאסור שהחמלה תהיה מותנית בהשתייכות פוליטית, וכיצד סמלים לאומיים הופכים לנכסים מפלגתיים.
ההישג של השבת כל החטופים, שהתרחש תחת ממשלת נתניהו, מיוחס גם לצה"ל, שב"כ, אנשי המשא ומתן, המתווכים האמריקאים והמשפחות. עם זאת, נטען כי הממשלה פעלה ללא קבלת סיסמת "בכל מחיר" כמדיניות, תוך שמירה על אחריות שלטונית וראייה לעתיד, כולל החטופים במלחמות עתידיות. זאת, במקביל לפעולות צבאיות מתמשכות בעזה ובגבול הצפון.
למרות הפציעות הקשות שישראל ספגה ב-7 באוקטובר, היא מסיימת את השנה בעמדה אזורית שונה. ההבטחה הבסיסית של המדינה, לא להותיר איש מאחור, מומשה. המסר לשנה החדשה הוא חיזוק הערבות ההדדית והיכולת לראות באחרים אחים, גם כאשר קיימות דעות פוליטיות שונות, ככוח המניע את החברה הישראלית.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
