כישלון במבחני פיז"ה: האם שר החינוך מסתיר את האמת?
תוצאות מבחני פיז"ה (PISA) האחרונים, שנועדו להעריך את הישגי התלמידים הבינלאומיים, חושפות כישלון חמור של מערכת החינוך בישראל. על פי הנתונים, ישראל רשמה את התוצאות הנמוכות ביותר בתולדות השתתפותה במבחן בשלושת התחומים הנבדקים: מתמטיקה, קריאה ומדעים. ציוני ישראל נמוכים משמעותית מהממוצע של מדינות ה-OECD ונמצאים ברבעון התחתון של המדינות המפותחות. נתון מדאיג במיוחד הוא הפער של 54 נקודות מתחת לממוצע ה-OECD בתחום הדיגיטל, ודירוג כללי של 54 מתוך 85 מדינות.
שר החינוך, יואב קיש, ניסה להסביר את הכישלון בהשפעת המלחמה, וטען כי התוצאות מעידות על "חוסן יוצא דופן של מערכת החינוך הישראלית" לנוכח המצב. משרד החינוך הוסיף כי המבחן משקף את מצב הלמידה "במהלך המלחמה".
עם זאת, השוואה למצב באוקראינה מעלה שאלות קשות. למרות מלחמה קשה וממושכת יותר, אוקראינה איבדה במבחן פיז"ה רק 6 נקודות בממוצע, לעומת 29 נקודות שאבדה ישראל. במדעים, ישראל ירדה ב-23 נקודות ואוקראינה בנקודה אחת בלבד. בקריאה, ישראל ירדה ב-38 נקודות ואוקראינה ב-9 נקודות. בשנת 2022 ישראל הובילה על אוקראינה ב-27 נקודות, וכעת הפער הצטמצם ל-5 נקודות בלבד.
קרן ברל כצנלסון, באמצעות חוקריה רמי גוד ואביעד חומניר-רוזנבאום, טוענת כי הממשלה מנסה להטיל את האשמה על המלחמה כתירוץ בלבד. לטענתם, נתוני פיז"ה מהווים "כתב אישום חמור נגד הממשלה, שהפקירה את החינוך הממלכתי בעוד היא מפזרת תקציבים למערכות חינוך סקטוריאליות שאינן מלמדות מקצועות ליבה". גוד מוסיף כי "אי אפשר לייבש את החינוך הממלכתי מתקציבים וכוח אדם, להחליש את מוריו ולהפחיד אותם, ואז להתפלא כשהתוצאות קורסות".
על פי פרסום של "כלכליסט", נראה כי שר החינוך קיש הקדיש לנושא מבחני פיז"ה רק שלוש ישיבות מתוך כ-4,500 ישיבות שקיים בשלוש השנים האחרונות, והתמקד יותר בנושא הקצאת תקציבים למוסדות חינוך חרדיים. מטעמו של השר נמסר בתגובה כי "ניסיון להסיק מסקנות מתיאורי פגישות בלבד הוא פופוליזם זול שמטרתו ליצור תמונה מעוותת". הובהר כי השר קיים פגישות רבות לשיפור הישגי התלמידים, וכי תחת הנהגתו פותחה תוכנית "ישראל ריאלית" לקידום לימודי STEM.
