"לא משנה מה עשית אתמול, בראש השנה יש בריאה חדשה לחלוטין"
בראיון מיוחד, משוחח מרדכי מנס, המשמש כבעל תפילה בישיבה ליטאית-אמריקאית בימים הנוראים, עם אחיו משה מנס על מהות תפילת ראש השנה. מנס מסביר כי בניגוד לימות השנה, בראש השנה הציפייה מהציבור ומשליח הציבור שונה לחלוטין. הציבור מגיע עם קשיים אישיים ומחפש חיבור עמוק, ושליח הציבור נדרש לחבר אותם למילים ולתכלית הבריאה, לא באמצעות יכולות קוליות אלא בדיוק, כוונה ורגש אמיתי.
מנס מבהיר כי ה"רעדה" המוזכרת בתפילה אינה פחד משתק, אלא "רעדה של התעלות" וחיבור למשהו גדול, בו "אין אני" אלא חיבור קולקטיבי. הוא מדגיש כי התפילה אינה תלויה במצב האדם או במעשיו בעבר, ומביא כדוגמה את תפילת הכהן הגדול ביום כיפור ואת חששו של משה רבנו מתפילת קרח, כדי להמחיש את כוחה העצום של התפילה ללא קשר למצב המבקש. "היום זו בריאה חדשה", קובע מנס, "אין זה משנה מה עשית עד כה, הימים האלה הם הזמן לבוא, לומר את המילים ולהתחבר לתכלית הבריאה".
במהלך הראיון, הדגים מנס את התהליך שעובר שליח הציבור, החל מהכנעה ב"הנני העני ממעש" ועד לעלייה הדרגתית ברגש ובטון. הוא מציין כי מקורות הנוסח שלו הם מנוסחי פונוביז' וחברון, אך מדגיש את חשיבות הגמישות וההתאמה לקהל. מנס מתאר את השינוי בתפיסת התפילה, כאשר הציבור כיום מחפש פחות הפחדה ויותר דבקות וחיבור פנימי, וכיצד הוא ניגש לפיוט "ונתנה תוקף" מתוך מבט של עוצמה ומלכות ולא רק פחד. "הקב"ה אינו מחפש את מות המת, אלא שישוב מדרכו", מסכם מנס, ותפקידו כחזן הוא להביא את האמונה הזו אל הציבור, להרגיע ולחברם לאביהם שבשמיים.
