תתחנף, תסגוד, זה ישתלם לך: כך נתניהו משמן את המכונה
המאמר טוען כי ראש הממשלה בנימין נתניהו ויתר מזמן על פנייה לציבור הליברלי בישראל, וכי החלטתו לשריין מקומות ברשימת הליכוד לבחירות הקרובות נועדה לטפח נאמנות אישית וסגידה, ולא לבנות רשימה ממלכתית או מתונה יותר.
הכותב מפריך את ההסבר הרווח לפיו השריונים נועדו להפוך את הרשימה לממלכתית יותר, ומצביע על כך שרוב המשוריינים החדשים, למעט שני סמלי "השבעה באוקטובר", הם "מוצרי מדף פוליטיים" המזוהים עם עמדות קיצוניות ופופוליסטיות. דוגמאות לכך הן איציק בונצל ואלמוג כהן, המפיצים את "תיאוריית הבגידה" וקוראים להעמיד לדין בכירים לשעבר. גם עו"ד דוד פטר, המזוהה עם קו תקיף נגד הייעוץ המשפטי לממשלה, וכן יעקב ברדוגו, ששימש כ"שומר ראש" תקשורתי של ראש הממשלה, נכללים ברשימה.
המאמר מדגיש כי נתניהו אינו מחפש רק נאמנים, אלא "סוגדים", וכי הוא מתגמל אנשים המוכנים להקריב את ערכיהם למען נאמנותו. דוגמה לכך היא אלי גולדשמיט, ששינה את דעותיו הפוליטיות והפך למבקר נלהב של נתניהו, וזכה בתמורה לשריון ברשימה. גם ראיונות בתקשורת, כמו זה של שרה נתניהו בערוץ 14, מדגישים את תחושת הקורבנות של המשפחה ואת חוסר היכולת לשאת ביקורת.
לסיכום, נטען כי נתניהו אינו מתמרכז אלא שקוע בפולחן אישיות, וכי הוא ורעייתו רואים עצמם כמנהיגים נצחיים. הם זקוקים ל"עדת סוגדים" שתאפשר להם להמשיך במעשיהם, גם אם הדבר כרוך במינויים בעייתיים ובהפרת ניגודי עניינים. המצב הנוכחי מונע מנתניהו, גם אם היה רוצה, להביא לרשימה אנשים ששמים את טובת המדינה לפני טובתו האישית.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
