הכותב קורא לאזרחים לשקול את זכותם להצביע או להחרים את הבחירות
מאמר דעה קורא לאזרחים לשקול היטב את זכותם להשתתף בבחירות, בין אם בהצבעה ובין אם בהחרמה או בהצבעה בפתק לבן. הכותב טוען כי קולו של האזרח אינו שייך למפלגה או למנהיג, אלא הוא זכותו הבלעדית. הוא מבקר את המפלגות על כך שהן מתעוררות רק סמוך לבחירות ומבטיחות הבטחות שאינן מקיימות, ובכך גורמות לאובדן אמון הציבור.
המאמר מדגיש כי החרמת הבחירות אינה נובעת מאדישות פוליטית, אלא היא תוצאה ישירה של מדיניות שכשלה, אפליה, הבטחות שלא מומשו וסכסוכים פנימיים. הכותב קורא למפלגות ולפוליטיקאים להסתכל במראה ולשאול מדוע איבדו את אמון הציבור, במקום לתקוף את אלו שמחרימים. הוא מזכיר כי דמוקרטיה אמיתית באה לידי ביטוי גם בכבוד לזכותו של האזרח שלא להצביע.
בנוסף, המאמר מטיל אחריות על הממשלות הישראליות לאורך השנים, אשר לטענתו תרמו לתחושת האזרחים הערבים כי זכויותיהם אינן בראש סדר העדיפויות. שבעה עשורים של מדיניות בנושאי שוויון, תקציבים, תכנון, קרקעות ותשתיות, יצרו שאלות קשות ופערים. הכותב מסכם כי אובדן האמון הוא תהליך היסטורי מצטבר, שנוצר הן על ידי מדיניות ממשלתית והן על ידי טעויות של מנהיגות מפלגות ערביות. הוא קורא לכבד את כל בחירות האזרח, בין אם הצבעה, החרמה או פתק לבן, ולהבין כי הבעיה אינה רק בקלפי, אלא ביכולת להפוך את הקול לכוח פוליטי ולשינוי אמיתי בחיי האזרחים.
