בריטניה מחמירה צעדיה נגד ההתנחלויות: איסור ייבוא וסנקציות

ממשלת בריטניה הודיעה ב-8 בספטמבר 2026 על חבילת צעדים חדשים נגד ההתנחלויות הישראליות ביהודה ושומרון. הצעדים כוללים איסור על ייבוא מוצרי התנחלויות, הטלת סנקציות על יחידים וחברות התומכים בבנייה והרחבתן, ואיסור על שיווק נדל"ן בהתנחלויות בתוך בריטניה. צעדים אלו מלווים בשינוי משמעותי בשיח הפוליטי הבריטי, כאשר לראשונה הוגדר המשך הכיבוש הישראלי כבלתי חוקי. שר החוץ, אד מיליבנד, אף השתמש במונח "טיהור אתני" לתיאור פינוי פלסטינים מאזורים מסוימים בגדה המערבית, כתוצאה מאלימות מתנחלים ופעולות ממשלת ישראל.

ההחלטה הבריטית מסמנת שינוי מגמה הדרגתי שהחל לפני כשנתיים, עם צעדים מוגבלים יותר שננקטו על ידי ממשלת קיר סטארמר הקודמת, כמו ביטול רישיונות ייצוא נשק לישראל והפסקת משא ומתן על הסכם סחר. הצעדים החדשים, לעומת זאת, מכוונים לפגיעה במבנה המשפטי והכלכלי של ההתנחלויות.

מספר גורמים הובילו לשינוי זה. ראשית, חוות הדעת של בית הדין הבינלאומי לצדק מ-19 ביולי 2024, שקבעה כי המשך ההתיישבות הישראלית אינו חוקי. שנית, ההשפעה הפוליטית וההומניטרית של המלחמה בעזה על יחסי ישראל עם מדינות המערב, והפער הגובר בין תמיכה רשמית בפתרון שתי המדינות לבין המציאות בשטח. גורם נוסף הוא פרויקט E1, המהווה תנאי להמשכיות טריטוריאלית של מדינה פלסטינית עתידית. אולם, הגורם המרכזי הוא שינוי ב"רוח הציבור" בבריטניה, במיוחד בקרב מצביעי מפלגת הלייבור, כלפי מדיניותה של ממשלת סטארמר בנוגע למלחמה בעזה. הפסדים בבחירות המקומיות ב-2026, שיוחסו בחלקם לעמדתה ה"מעורפלת" של ההנהגה כלפי המלחמה, הובילו להתפטרותו של סטארמר ולבחירתו של אנדי ברנהאם, שהתחייב ללחץ רב יותר על ישראל.

השינוי הבריטי מתבטא בשני מישורים: משפטי, המעבר מהגדרת ההתנחלויות כבלתי חוקיות להגדרת המשך הכיבוש כבלתי חוקי; ופוליטי, השימוש במונח "טיהור אתני" לתיאור פינוי פלסטינים, המצביע על תופעה שיטתית. עם זאת, בריטניה לא פגעה ביחסיה המסחריים והביטחוניים עם ישראל בגבולות 1967 ולא הטילה סנקציות על מוסדות מדינתיים. ההשפעה הכלכלית המיידית של הצעדים על ישראל מוערכת כמוגבלת, אך הם יוצרים תקדים משפטי ופוליטי חשוב.

ישראל הגיבה בחריפות, סגרה את הקונסוליה הבריטית בירושלים המזרחית וביטלה את השתתפותה במנגנון התיאום של ארה"ב בנוגע לעזה. ישראל רואה בצעדים אלו התערבות בענייניה הפנימיים וחוששת מהשלכותיהם על מעמדה הבינלאומי. הצעד הבריטי, שנעשה בתיאום עם צרפת וקנדה וזכה לתמיכה מ-12 מדינות אירופיות נוספות, עשוי להוות בסיס להרחבת הלחץ הבינלאומי על ישראל, אם כי יישום מלא של הצעדים תלוי ברצון להרחיבם מעבר לסחר בסחורות למימון והשקעות, ובהמשך ההתפשטות ההתנחלותית.