שני מניינים יתקעו בשופר בשבת בעיר העתיקה: האחד חרדי והשני דתי לאומי
ביום הראשון של ראש השנה, החל השנה בשבת, לא תישמע תקיעת שופר כפי שהדבר מקובל כאשר החג חל בשבת. עם זאת, שני מניינים בירושלים העתיקה מתכננים לקיים תקיעת שופר, בניגוד למנהג המקובל. מניין אחד יתקיים בראשות רב חרדי, הרב רויגין, ברחוב חב"ד 13, ומניין שני יתקיים בראשות הרב ישראל אריאל, ראש מכון המקדש, המשתייך לציבור הדתי-לאומי.
הרב אריאל, המוכר בעקבות פעילותו בנושא הר הבית, מבסס את דעתו על תקנות קדומות, ביניהן תקנת רבן יוחנן בן זכאי המתירה תקיעה בשבת במקום שיש בו בית דין. הוא טוען כי ירושלים, גם כיום, נחשבת ככזו.
הנוהג לתקוע בשופר בראש השנה החל בשבת אינו חדש ומוכר בירושלים מזה למעלה ממאה שנה. הדבר החל ביוזמתו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר בשנת 1870, אשר הסתמך על מקורות הלכתיים שונים, כולל דברי הרי"ף והרמב"ן. יוזמתו נתקלה בהתנגדות עזה מצד רבנים אחרים, ביניהם הרב צבי פסח פרנק והרב יוסף חיים זוננפלד, אך גם זכתה לתמיכה מסוימת.
גם בדורות מאוחרים יותר, כמו לקראת ראש השנה תרס"ה (1905), התעורר הדיון ההלכתי בנושא, כאשר רבנים כמו יהאדר"ת והרב שמואל סלנט תמכו באפשרות להאזין לתקיעה. למרות התנגדויות, ישנן עדויות על תקיעות שבוצעו בפועל, ואף על מנהגים דומים בקרב אדמו"רים.
המאמר מציין כי גם בגניזה הקהירית התגלה פיוט המתאר שיטה ייחודית לתקיעה בשבת ראש השנה, המדגישה את קיום המצווה בפני "ראשי תעודה" בלבד. לבסוף, מוצגת אנקדוטה הומוריסטית על הסיבה לתקיעת שופר בשבת.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.