גרמניה מול ניקרגואה בבית הדין הבינלאומי: האם אספקת נשק לישראל מהווה הפרת אמנת הג'נוסייד?

בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג החל היום (יום שלישי) ארבעה ימי דיונים בפרשה בה ניקרגואה מאשימה את גרמניה בהפרת אמנת הג'נוסייד. ניקרגואה טוענת כי גרמניה, על ידי אספקת נשק ותמיכה פוליטית בישראל במהלך המלחמה בעזה, מפרה את התחייבויותיה על פי האמנה. גרמניה, מצידה, דורשת לדחות את התביעה על הסף.

התביעה הוגשה במרץ 2024, ומתבססת על פרשנות מרחיבה של אמנת הג'נוסייד משנת 1948. ניקרגואה אינה טוענת שגרמניה מבצעת ג'נוסייד בעצמה, אלא שהיא מפרה את חובתה למנוע ג'נוסייד. לפי הטענה, אם מדינה יודעת על סיכון ממשי לג'נוסייד וממשיכה לספק נשק למדינה המואשמת בכך, היא נושאת באחריות. התביעה כוללת גם את התמיכה הפיננסית והפוליטית של גרמניה בישראל, וכן את הפסקת המימון של גרמניה לסוכנות הסעד של האו"ם לפליטים פלסטינים (אונר"א).

גרמניה, בעלת ברית ותיקה של ישראל ואחת מספקיות הנשק הגדולות שלה, מוצאת עצמה בעמדה רגישה במיוחד. עבור ברלין, ביטחון ישראל נושא חשיבות היסטורית עליונה בשל אחריותה לשואה, והעובדה שהיא מועמדת לדין על פי אמנה שנולדה בעקבות השואה, מקשה עליה במיוחד.

הדיונים הנוכחיים עוסקים בשלב מקדמי בלבד, וגרמניה מנסה לטעון כי בית הדין אינו מוסמך לדון בחלקים מהותיים מהתביעה. ברלין טוענת שניקרגואה לא קיימה את הליכים דיפלומטיים מקדימים כנדרש, וכי ההודעה הרשמית נשלחה באופן לא תקין. בנוסף, גרמניה טוענת כי ייצוא הנשק שלה נבדק בקפידה, וכי מאז 2024 לא אושרו אספקים של נשק צבאי שעלול לשמש בלחימה בעזה. עם זאת, לאחר השעיה זמנית של חלק מהיצוא ב-2025, האספקה לישראל חודשה.

חשוב לציין כי בית הדין כבר דחה באביב 2024 בקשה של ניקרגואה לצווי מניעה מיידיים נגד גרמניה, אך לא סגר את התיק. הדיונים מתקיימים במקביל לתביעה המפורסמת יותר של דרום אפריקה נגד ישראל, המאשימה את ישראל ישירות בג'נוסייד. אם בית הדין יקבל את תביעת ניקרגואה, הדבר עלול ליצור תקדים משפטי רחב בנוגע לאחריות בינלאומית של מדינות המספקות סיוע צבאי לבעלות בריתן, גם אם הן אינן צד ישיר לסכסוך.

הדיונים יימשכו עד יום חמישי, ולאחר מכן השופטים יכריעו בשאלת סמכות השיפוט של בית הדין לדון בתביעה לגופה. הכרעה בנושא האחריות של גרמניה, אם בכלל, צפויה רק בעוד מספר שנים.