להרים את המבט מעל הפלגנות: "וְעַל הַמְּדִינוֹת בּוֹ יֵאָמֵר"

לקראת ראש השנה תשפ"ז, ובצל סערת הבחירות, קורא שלום וסרטייל להתבוננות בשינויים שעברה ישראל במאה האחרונה, תוך הדגשת הנסים וההתגשמות הנבואית.

המאמר מבקר את הפלגנות הפוליטית, המזכירה את האווירה ערב מלחמות העבר, וקורא להתעלות מעליה. הוא מדגיש את הקיבוץ הגלויות, את העוצמה הטכנולוגית והצבאית, ואת החיבור בין הזהות הלאומית לרוחנית, כהתגשמות נבואות עתיקות.

סרטייל מתייחס לתפילת "על המדינות" ולמשמעותה בימינו, בהם אנו עדים לשינויים גלובליים דרמטיים. הוא מצביע על כך שהיציבות העולמית רופפת, ועל פלא קיומה של ישראל כ"כבשה בין שבעים זאבים", במיוחד לאור אירועי השנה האחרונה.

המאמר מפרט שורה של "הכרות תודה" על התגשמות נבואות שונות, ביניהן נס ההישרדות, קיבוץ הגלויות, הקמת המדינה, ניצחון על אויבים, עוצמה טכנולוגית וכלכלית, ופריחת התורה והיישוב בארץ.

בנוסף, נדון הקשר בין גאולת העבר לגאולה העתידית, תוך הדגשת החשיבות של "סמיכת גאולה לתפילה" כדרך להתקרבות לה'. כמו כן, מודגש הקשר בין החובה הדתית להכרה הלאומית, כפי שבא לידי ביטוי בהנחת תפילין, וכן החשיבות של יחסים טובים בין אדם לחברו.

המאמר מסתיים בתפילה להתגשמות נבואות נוספות, כגון אחדות העם ויישוב הארץ, ומברך את עם ישראל בשנה טובה ומתוקה.