פעם בגין, היום ביבי: מה שקרה למפלגת הליכוד בדרך | עפר גרוזברד
מאמר מאת ד"ר עפר גרוזברד משווה בין מנהיגותו של מנחם בגין לזו של בנימין נתניהו, ומצביע על שינויים מהותיים שחלו במפלגת הליכוד לאורך השנים ביחס ליריבים פוליטיים, למערכת המשפט, לאזרחים הערבים ולמושג הממלכתיות.
בגין, על אף יריבותו המרה עם דוד בן גוריון, כיבד אותו והאמין בדמוקרטיה פרלמנטרית, כפי שבא לידי ביטוי באמירתו "פעם אלה ינצחו בבחירות ופעם אלה, לא קרה שום דבר". הוא התעמת עם התקשורת אך מעולם לא ניסה לסגור ערוצים, וראה בייעוץ משפטי עניין שאינו פוליטי. אהרן ברק תיאר אותו כמי ש"שלטון החוק הוא בדמו". בגין נודע בצניעותו, חי בדירת שני חדרים וחצי, ואשתו נסעה באוטובוסים ולא התערבה במינויים. משפחתו מעולם לא הואשמה בשחיתות.
לעומתו, נתניהו תיאר את הגשת כתב האישום נגדו ב-2019 כ"ניסיון הפיכה שלטונית" וטען ש"תפרו לו תיק". הוא עומד לדין בשלושה תיקים פליליים באישומים של מרמה, הפרת אמונים ובתיק אחד גם בשוחד. אשתו הורשעה בעבירה פלילית במסגרת הסדר טיעון, ונטען כי התעמרה בעובדיה. בניגוד לבגין, נתניהו מחזיק בוילה בקיסריה, מקורביו משקיעים במניות, וילדיו מאובטחים בחו"ל על חשבון משלם המיסים.
גרוזברד טוען כי ראש הממשלה הוא סמל ומראה לחברה, וכי במצבו המשפטי הנוכחי, נתניהו אינו יכול לשמש עוד כסמל, מה שמחייב את החלפתו הדחופה.
