יותר מברכת חג רגילה: מסורת הגלויות שסיפרה את סיפורה של ציונות
מסורת ברכות השנה החדשה, מעבר להיותן איחולי חג, שימשה לאורך עשרות שנים כפלטפורמה להצגת חזון הציונות ובניית הארץ. אוספים היסטוריים חושפים כיצד איחולי "שנה טובה" שולבו עם תמונות ואיורים של החיים בארץ ישראל המתפתחים.
בתחילת דרכן, הגלויות והברכות הודפסו בשיטה בסיסית בגוונים חומים-אדמדמים, ולאחר מכן נצבעו ידנית. עם התפתחות בתי הדפוס, החלו להדפיסן בצבעים, והמסרים המרכזיים שהועברו כללו שמחה, התחדשות ובנייה. ניתן למצוא בהן ייצוגים של ריקודי הורה, חלוצים בשדות, הקמת יישובים, חומה ומגדל, ואף תיאורים של החיים במעברות, לצד הכיתוב "לשנה טובה".
ברכות מיוחדות נשמרו בארכיונים שונים, ביניהם ארכיון בית לוחמי הגטאות, שם ניתן למצוא ברכות שנשלחו מתל אביב וחיפה בשנים 1927 ו-1929 למשפחה וחברים בחו"ל, עם תמונות השולחים. הארכיון הציוני המרכזי של ההסתדרות הציונית העולמית מחזיק בברכות שנשלחו אישית לבכירי התנועה הציונית.
בין היתר, נחשפה ברכת שנה טובה שנשלחה לתיאודור הרצל בשנת 1897 על ידי יצחק שבדרון ובניו, "בשם ציונים רבים", על גבי כרטיס הכניסה לקונגרס הציוני הראשון. הברכה שיבחה את הרצל ואת פועלו. ברכה נוספת נשלחה להרצל בשנת 1903 על ידי משפחת זלאטשינקא, וכללה תמונות של משתתפי הקונגרס הציוני הראשון. כמו כן, קיימת ברכה מתקפלת שנשלחה לדוד וולפסון מראשית המאה ה-20, ובה דמותו של הרצל לצד איור של אנשים הפונים אל השמש הזורחת עם הכיתוב "ציון".
מאפיין בולט של כרטיסי הברכה הללו הוא שילוב מוטיבים ציוניים, כגון קולאז' תמונות של משתתפי הקונגרס הציוני הראשון, דוד המלך והכותל המערבי.
