מחצית מהרופאים הצעירים שוקלים הגירה מישראל

מחקר חדש של אוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע חושף נתונים מדאיגים: כ-50% מהרופאים המתמחים בישראל שוקלים לעזוב את הארץ בשנים הקרובות. כרבע מהם אף כבר החלו בצעדים מעשיים לקראת הגירה. פרופסור יעקב בכנר מהפקולטה לבריאות הציבור באוניברסיטה הסביר כי תופעת עזיבת רופאים קיימת תמיד, אך המצב הפוליטי הנוכחי מחריף אותה. המחקר, שמומן על ידי המכון הלאומי לחקר שירותי בריאות ומדיניות בריאות, התבסס על סקר אנונימי מקוון ששלחה ההסתדרות הרפואית לכלל המתמחים והסטאז'רים. בסקר השתתפו 634 רופאים, בגיל ממוצע 33.7, כאשר כ-68% מהם יהודים.

ממצאי המחקר העלו כי 53.2% מהמתמחים שוקלים לעבור לחו"ל לצורך עבודה כרופאים בחמש השנים הקרובות. החוקרים הדגישו כי מדובר במעבר לצורך עבודה קבועה, ולא לצורך התמחות או השתלמות זמנית. השיעור הגבוה ביותר של שוקלים הגירה נרשם בקרב מתמחים בכירורגיה ואנסטזיולוגיה, בעוד שבקרב רופאי משפחה, פנימאים ופסיכיאטרים השיעור נמוך יותר. בנוסף, 28.6% מהמשיבים כבר נקטו בצעדים מעשיים לקראת הגירה, מה שמעיד על תכנון קונקרטי ולא רק על כוונות הצהרתיות. בקרב מנתחים צעירים, 6% הביעו כוונה חזקה לעזוב.

החוקרים בחנו גורמים שונים המשפיעים על רצון העזיבה, ביניהם איכות ההכשרה, יחסים עם עמיתים והנהלה, תנאי עבודה, שכר ויכולת לאזן בין עבודה לחיים אישיים. נמצא קשר ברור בין חוסר שביעות רצון מתנאי העבודה, בעיקר שכר נמוך, עומס יתר וקושי באיזון בית-עבודה, לבין נכונות להגר. עם זאת, הרופאים העריכו לחיוב את המקצוע עצמו ואת האווירה הכללית, היחסים עם עמיתים וההנהלה, ואת עניין העבודה והאחריות.

גורמים נוספים שנבחנו היו המצב הפוליטי, תחושת הביטחון האישי ורמת החרדה. המתמחים הביעו חוסר אמון בהחלטות הממשלה, חשש מפגיעה בדמוקרטיה, החמרה במצב הכלכלי ותחושת חוסר אונים. בנוסף, הם הביעו דאגה לגבי ביטחון משפחותיהם. נמצא קשר ישיר בין הערכה שלילית של המצב הפוליטי והביטחוני לבין מחשבות על הגירה. המצב הפוליטי דורג כמקור החרדה האישי המשמעותי ביותר, ואחריו ביטחון ובעיות כלכליות.

המחקר מצא הבדלים בין קבוצות דמוגרפיות: גברים נטו יותר מהנשים להביע רצון לעזוב, לא-יהודים יותר מיהודים, וחילונים יותר מדתיים. פרופסור בכנר הסביר כי נשים לוקחות בחשבון שיקולים משפחתיים, בעוד גברים מתמקדים יותר בפיתוח מקצועי. לגבי גורם הדתיות, הוא ציין כי מיעוטים מסוימים עשויים להרגיש פחות משולבים או מקופחים. כמו כן, מתמחים בשלבים מתקדמים יותר של ההתמחות הראו נכונות גבוהה יותר לעזוב. החוקרים הזהירו כי יש לפרש את הנתונים בזהירות, שכן לא כל מי שמביע רצון לעזוב אכן עושה זאת, אך הדגישו כי הכוונה עצמה חשובה.

החוקרים הגדירו את המצב כ"אתגר לאומי רציני למערכת הבריאות", והדגישו כי שימור רופאים צעירים דורש גישה הוליסטית הכוללת לא רק שיפור תנאי שכר והפחתת עומס, אלא גם תחושת ביטחון אישי, אמון במוסדות המדינה, וביטחון בסיכויי ההתפתחות המקצועית והיציבות העתידית. הם סיכמו כי "המשאב העיקרי של ישראל הוא ההון האנושי", וכי אי-שימורם של הצעירים עלול להחריף את המשבר במערכת הבריאות ולהשפיע על כלל האוכלוסייה.