העולם כבר לא מוכן לחכות לנו
דיפלומטים זרים ופוליטיקאים אמריקאים מביעים תסכול מהתפיסה הישראלית, לפיה טראומת ה-7 באוקטובר מונעת מהחברה הישראלית מהלכים מדיניים משמעותיים לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. לטענתם, העולם אינו מוכן עוד להמתין לישראל, ורוב הדמוקרטים בארה"ב, חלקים מהקהילה היהודית האמריקאית וממשלות דמוקרטיות בעולם דורשים יותר מאשר החלפת ראש הממשלה. הם מתמקדים לא רק במי יעמוד בראש הממשלה, אלא בכיוון שאליו ישראל הולכת, תוך התייחסות למשבר ההומניטרי בעזה, לטרור המתנחלים בגדה המערבית, ולמצב המתמשך של כיבוש.
המאמר מדגיש את הפער בתפיסת המציאות בין ישראל לעולם. בעוד שישראל מתמקדת בטראומה שלאחר ה-7 באוקטובר, העולם מסתכל גם על ההשלכות המתמשכות של הסכסוך, כולל השפעתו על רדיקליזציה, אנטישמיות ויציבות אזורית וגלובלית. הטיעון כי יש לתת לישראלים ולפלסטינים זמן להגיע להסדר איבד מתוקפו, והלחץ הבינלאומי גובר, גם מצד ידידותיה של ישראל, המבקשות לדעת מדוע ישראל אינה מתמודדת עם מקור חוסר היציבות ואינה מציבה אופק מדיני.
השיח הפוליטי בישראל, הנע בין סיפוח לסטטוס קוו, משתיק את הלגיטימיות של דיון מדיני. המאמר קורא לישראל להבין כי לא ניתן עוד לנהל את הסכסוך כפי שהיה בעבר, וכי המשך המצב הנוכחי מסכן לא רק את יחסיה עם העולם, אלא גם את עצם האפשרות למימוש החזון הציוני. טראומה אינה יכולה להפוך למדיניות, ויש לפעול לשינוי חיובי, כפי שנעשה בעבר לאחר טראומות לאומיות.
לבסוף, המאמר מצביע על חלון הזדמנויות אזורי ובינלאומי, הכולל שינויים בלבנון וסוריה, תוכנית אמריקאית לעזה, ורצון של מדינות ערב לסדר אזורי חדש. הוא קורא לישראל להציב תוכנית ריאלית לסיום הסכסוך, שתאפשר שילוב בין מדינה יהודית ודמוקרטית למדינה פלסטינית מפורזת, תוך ניצול הרצון הבינלאומי לסייע, אך תוך הבנה שהעולם אינו מוכן עוד להמתין.
