אירופה: האם היא עוברת תהליך דה-נאציפיקציה מול האסלאמיזם?
המאמר משווה את התפשטות האסלאמיזם באירופה ל'מגפה ירוקה' ומזכיר את ה'מגפה החומה' הנאצית, תוך שהוא טוען כי תהליך הדה-נאציפיקציה שעברה גרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה, למרות חסרונותיו, הצליח לזרוע זרעי אשמה ובושה בדורות הבאים. הכותב מותח ביקורת על מדיניות ההגירה האירופית, שלטענתו חותמת גזר דין מוות לערכים הליברליים, וטוען כי אין מנגנונים חוקיים יעילים להתמודדות עם מהגרים המבצעים פשעים. הוא מביא כדוגמאות את הצהרת שרת ההגנה הספרדית על 'רצח עם' בעזה, שעלולה לפתוח פתח לקליטת פליטים רבים, ואת האשמות חוזרות ונשנות נגד ישראל מצד פוליטיקאים ספרדים, אותן הוא משווה ל'עלילת דם'.
המאמר מתייחס גם למקרי אנטישמיות בצרפת, כמו רצח איליה חלימי והתקיפה על שרה חלימי, ומצביע על כך שהרשויות התקשו להכיר במניעים האנטישמיים או פעלו באיטיות. הכותב טוען כי ישנה לוגיקה מעוותת במערכות המשפט במערב אירופה, המפלה לרעה את קורבנות הפשע כאשר הפוגעים הם מהגרים. הוא מביא דוגמה מבריטניה למקרה בו שוטרים האשימו קורבן ברצח על רקע גזעני, למרות שהיה זה הוא הנרצח. המאמר מסתיים בשאלה האם אירופה תצליח 'לנקות את עצמה' מהשפעות האסלאמיזם, בדומה לתהליך הדה-נאציפיקציה, ומזהיר כי ללא התמודדות אמיתית, האלימות עלולה להמשיך ולהתפשט.