מ-35 מנדטים לכלום - מה אפשר ללמוד מקריסת גנץ על הפוליטיקה הישראלית
בני גנץ מתעקש להמשיך בריצה פוליטית עצמאית לקראת הבחירות הקרובות, למרות שכל הסקרים מראים כי מפלגתו לא תעבור את אחוז החסימה. התנהלות זו מעוררת כעס רב בקרב תומכיו, שחוששים כי קולותיהם יבוזבזו ויפגעו בסיכויי גוש המרכז להחליף את השלטון. גנץ, שבעבר הוביל רשימה שזכתה ל-35 מנדטים, נמצא כעת עם מפלגה שאינה עוברת את אחוז החסימה, ועל פי הערכות, רחוקה כ-120,000 קולות מהיעד.
מקורבים ופעילים רבים פנו לגנץ בבקשה שיפרוש מהמירוץ, אך הוא מתעקש להגיש רשימה, ככל הנראה עם מועמדת אחת בלבד בחמישייה הראשונה. הסיבות לכעס עליו מיוחסות לאגואיזם, לניצול כספי מפלגה, ולאי קריאת המפה הפוליטית. תומכים רבים מרגישים מנוצלים לאחר שהשקיעו בו משאבים רבים לאורך השנים, ורואים בהתעקשותו חוסר הכרת תודה.
בנוסף, נטען כי גנץ מנצל כספי מימון מפלגות, מיליוני שקלים שהצטברו בקופת המפלגה, במקום להחזירם לקופת המדינה. יש המזכירים את תקופתו כיושב ראש חברה שפשטה רגל, וטוענים כי הוא מבזבז כספי ציבור. התנהלותו הנוכחית, הכוללת ריצה "עם הראש בקיר", מסכנת את סיכויי הגוש שממנו בא, ונתפסת כנכס עבור הליכוד.
גנץ, שבעברו היה רמטכ"ל ונכנס לפוליטיקה עם הבטחה להחליף את נתניהו, נראה כעת מנותק מהמציאות הפוליטית. חברי כנסת רבים נטשו אותו, וחלקם עברו למפלגות אחרות או פרשו מהחיים הפוליטיים. נראה כי בעוד כחודש וחצי, פעילותו הפוליטית תסתיים, ותותיר תחושת החמצה אצלו וכעס ואכזבה עמוקה בקרב בוחריו.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
