העליון ידון בהיתר לאפליקציות מעקב אחר מצביעים

בית המשפט העליון בישראל ידון היום (רביעי) בהחלטת ועדת הבחירות המרכזית של הכנסת להתיר שימוש באפליקציות, בהן "אלקטור", המאפשרות למפלגות להעביר ולעדכן מידע על בוחרים ביום הבחירות. ההחלטה עוררה מחלוקת משפטית בנוגע להתאמתה לחוקי הגנת הפרטיות.

ועדת הבחירות קיבלה את ההחלטה ברוב קולות נציגי הקואליציה, בניגוד לעמדת יו"ר הוועדה, סגן נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט (בדימוס) נועם סולברג. סולברג אסר בחודש שעבר את השימוש באפליקציות בטענה שהן פוגעות בפרטיות הבוחרים. הדיון בעליון יתקיים בפני השופטים יעל וילנר, אלכס שטיין וחאלד כבוב, והוא ישודר בשידור חי.

החלטתו של סולברג ניתנה בעקבות עתירה של עו"ד שחר בן מאיר, שקבע כי העברת מידע על תהליך ההצבעה, כולל מועד ההצבעה וסוג הקלפי, מהווה פגיעה בפרטיות האסורה על פי חוק. הוא הדגיש כי אין לשתף מידע אישי ללא הסכמת הבוחר, ואף הזהיר כי שימוש באפליקציות אלו עלול להוביל לסנקציות אזרחיות ופליליות.

מנגד, מפלגת הליכוד הגישה עתירה לבית המשפט העליון נגד החלטת סולברג, באמצעות עו"ד אילן בומבך. הליכוד טען כי החלטת סולברג קטעה "נוהג מושרש ועמוק" בניהול בחירות בישראל, וכי השימוש באפליקציות הוא "נוהג חוקי שצבר תאוצה" לאורך שנים. המפלגה ביקשה לבטל את האיסור.

בדיון שהתקיים בשבוע שעבר, השופטים הביעו הבנה לעמדתו של סולברג בנוגע לפגיעה בפרטיות, אך העלו אפשרות להחזיר את הדיון לוועדת הבחירות, לאחר שהליכוד טען כי סולברג לא היה מוסמך לקבל את ההחלטה באופן יחידני.

האפליקציות משמשות לאיסוף ועדכון מידע על בוחרים בזמן אמת ביום הבחירות. הן מאפשרות למפלגות לרשום אילו אזרחים הצביעו ולשלוח מידע זה בזמן אמת. באמצעות איסוף הנתונים, המפלגות יכולות להכין רשימות של בוחרים שטרם הצביעו ולפנות אליהם כדי לעודד אותם להצביע. האפליקציות כוללות גם כלים לתיעוד פניות לבוחרים פוטנציאליים ושליחת מסרים ממוקדים לקהלים ספציפיים כדי להגביר את שיעור ההצבעה. מערכת זו מסתמכת על עיבוד מידע אישי רב המאוחסן במאגרי מידע דיגיטליים, המנוהלים לעיתים קרובות על ידי חברות חיצוניות עבור המפלגות. מפלגות הליכוד, ש"ס ויהדות התורה היו בין המפלגות שהשתמשו באפליקציות אלו באופן נרחב, והחלטת האיסור עוררה מחלוקת פוליטית רחבה.