לא דתיים, לא חילונים: האם המסורתיות הופכת לזהות הישראלית החדשה?
פרופסור מאיר בוזגלו, מהאוניברסיטה העברית ויו"ר תנועת "תיקון", מסביר כי הזהות הישראלית החדשה עשויה להיות "המסורתיות", המוגדרת כיהדות פשוטה, נאמנה לעם ולמקורות, ומשלבת שמירה על מצוות ברמות שונות, שירה בפיוטים והליכה לבית הכנסת. לדבריו, בניגוד לקבוצות כמו חילונים או דתיים שהתגבשו רק במאות האחרונות, המסורתיות מייצגת גישה עתיקה יותר.
בוזגלו מתאר את התגובה היהודית לחילון המערבי, ומציין כי יוצאי ספרד וארצות האסלאם הגיבו באופן שונה. הם לא יצרו חומות או חרמות, ולא ערערו על סמכויות רבניות, אך גם לא הפכו את הדת לאידאולוגיה נוקשה. גישה זו, לדבריו, יצרה קהילה רב-גונית ומכילה, המאפשרת מגוון רחב של דעות ודרכי חיים, ללא צורך בתלבושת אחידה או בהגדרה אידאולוגית מחייבת.
המסורתיות, לפי בוזגלו, היא "יהדות שיש בה היום עניין עצום", המהווה "רקמה מאוד מאווררת" ו"יחד שנותן מקום". היא מבטאת מחויבות לישראליות לצד מתן מקום לשונות, ומוותרת על רעיון כור ההיתוך. בגישה זו, אנשים שומרים כשרות באופן שונה, ואף יכולים להיות נשואים לאדם לא יהודי, תוך שמירה על אמונה באלוהים בדרכם האישית. האמונה במסורתיות אינה נמדדת בחומרה במצוות, אלא בדרך של שיח ותקווה.
