מחיר כבד מול איראן וטורקיה: חוב של 15 מיליארד שקל מסכן את מלאי המיירטים
ישראל סיימה את 2025 עם שיא של 19.2 מיליארד דולר בייצוא הביטחוני, כאשר 29% ממנו היו במערכות טילים והגנה אווירית. התעשיות הביטחוניות פועלות במקביל לייצור עבור צה"ל ועמידה בחוזי הייצוא, אך קצב הייצור הנוכחי אינו מספיק למלחמה עתידית. איראן וטורקיה מהוות איומים הדורשים מלאי מיירטים גדול יותר ויכולת התמודדות עם מטחי טילים ומסה צבאית. ישראל מחזיקה במערכות מתקדמות, אך השאלה המרכזית היא כמה מיירטים יישארו לאחר המערכה הראשונה ומהירות חידוש המלאי.
במערכה השנייה מול איראן, שוגרו כ-650 טילים בליסטיים, כאשר רק 16 חצו את ההגנה, בעוד 61 טילי מצרר הגיעו ליעדם. מלאי חץ 3 כבר השפיע על החלטות יירוט, כאשר חלק מטילי המצרר לא יורטו כדי לשמר מיירטים לאיומים חמורים יותר. השימוש בקלע דוד הורחב נגד טילים בליסטיים, אך גם הוא לא תמיד מנע את פיזור ראשי המצרר.
הבעיה במחסור במיירטים אינה חדשה. כבר ביוני 2021, ראש הממשלה דאז נפתלי בנט הקצה כ-6 מיליארד שקל להיערכות מול איראן. שנתיים לאחר מכן, הרמטכ"ל הרצי הלוי ביקש דיון ייעודי על מחסור בחימושים ומיירטים, אך הדיון בוטל חמש פעמים. צה"ל דרש להכפיל את כמות מיירטי החץ ב-2023 ולהגדילה פי ארבעה עד סוף 2024, אך התקציב שהוקצה לכך היה אפסי. דרישה להכפלת קצב ייצור חץ 3 נכללה שוב בתוכנית הרב שנתית באוקטובר 2023.
לאחר מתקפות הטילים האיראניות ב-2024, הואצה הרחבת הייצור, בין היתר בזכות עסקה עם גרמניה שפתחה פס ייצור נוסף. בדצמבר 2025, משרד הביטחון חתם על עסקה במיליארדי שקלים להרחבת הייצור הסדרתי לצה"ל, וביולי 2025 נוספה הזמנה נוספת להאצה משמעותית. קצב ייצור חץ 3 שולש בשנה שלפני המערכה, אך גם אז נדרשה האצה נוספת. מנכ"ל משרד הביטחון הורה לפתוח קווים נוספים עוד לפני אישור תקציב.
נכון לאוגוסט, משרד הביטחון חייב לתעשיות הביטחוניות כ-15.5 מיליארד שקל, מהם כ-5.5 מיליארד לתעשייה האווירית וכ-7 מיליארד לרפאל. דחיית התשלומים גרמה לתזרים שלילי של כ-2.4 מיליארד שקל בתעשייה האווירית, ורפאל נאלצה ללוות כספים לספקים. המאמר מדגיש כי קיבולת ייצור אינה נוצרת בחתימה על הזמנה, אלא בהגעת הכסף לקו הייצור. גרמניה שילמה מראש עבור קיבולת, בעוד שישראל הזמינה והאיצה אך לא שילמה בזמן על מלוא ההזמנות.
המאמר מצביע על כשל ניהולי וממשלתי. העדר יו"ר דירקטוריון קבוע בתעשייה האווירית במשך כשנה וחצי עיכב אישור הזמנות במיליארדי שקלים. גלעד ארדן הזהיר מפני היעדר פיקוח ציבורי על פרויקטים חיוניים. נדרשת עתודת קיבולת ריבונית בכל מערכת חיונית, שתנוהל כחלק מביטחון לאומי, כאשר כל עסקת ייצוא תיבחן גם לפי הקיבולת שהיא מוסיפה או גוזלת מישראל.
