עשור של תחזיות מול גבייה: כמה האוצר באמת יודע
בחינה של עשור תחזיות הכנסות המדינה מול הביצוע בפועל, משנת 2015 ועד 2025, חושפת תמונה מורכבת. בעוד שהשורה התחתונה הכוללת של הכנסות המדינה, הכוללת גם גיוס חוב, מציגה דיוק מרשים עם סטייה ממוצעת של 2% בלבד, הרי שבחינה של סעיפי המס לבדם מגלה תמונה שונה לחלוטין.
הדיוק לכאורה של השורה הכוללת נובע ממנגנון איזון שבו גיוס החוב משלים פערים. כאשר הכנסות המסים גבוהות מהצפוי, המדינה מגייסת פחות חוב, וכאשר הן נמוכות, היא מגייסת יותר. לדוגמה, בשנת 2022, למרות שגביית המס חרגה מהתכנון ב-68.8 מיליארד שקל, גיוס החוב היה נמוך ב-89 מיליארד שקל מהמתוכנן, מה שהוביל לירידה כוללת של 12.1 מיליארד שקל מתחת לתכנון.
בחינה של סעיפי המס בלבד חושפת הטיות קבועות. מס הכנסה ומע"מ נוטים לעקוף את התחזיות באופן שיטתי, עם עודף מצטבר של כ-98 מיליארד שקל במס הכנסה וכ-24 מיליארד שקל במע"מ בחמש השנים האחרונות. לעומת זאת, מיסים על הוצאות שכר, מכס והיטל על יבוא, ואגרות כלי רכב מפגרים בעקביות אחרי התחזית.
סעיפי הנדל"ן, כמו מס שבח ומס רכישה, מתאפיינים בתנודתיות גבוהה, המשקפת את חוסר הוודאות בשוק הדיור. מס הדלק הראה התאמה כמעט מושלמת בשנים האחרונות, אך בשנתיים האחרונות חלה סטייה גדולה, המגלמת שינויים במדיניות הבלו.
בנוסף, קיימות בעיות מהותיות בדיווח הנתונים במסד הנתונים הפתוח של התקציב. שורות מסוימות, כמו מס רכישה לשנת 2025 או דיבידנדים מחברות ממשלתיות, מציגות נתונים פגומים או חסרים, המשפיעים על התמונה הכוללת. אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר אחראי על הכנת תחזית ההכנסות, המשפיעה באופן ישיר על החלטות תקציביות, גירעון וגיוס חוב.
