הפרות האדומות בישראל: משמעותן ביהדות והקשר לטענות חמאס
בספטמבר 2022 הובאו לישראל חמש עגלות אדומות מתיישנות מטקסס, במסגרת פרויקט משותף של ארגון 'בונה ישראל' ו'מכון המקדש', העוסק בלימוד הלכות בית המקדש וחידוש עבודת הקורבנות. העגלות נחשבו כבעלות פוטנציאל לעמוד בדרישות ההלכה היהודית ל'פרה אדומה', קורבן המוזכר בספר במדבר ושימש לטיהור ריטואלי. על פי המסורת, תשע פרות אדומות הוכנו מאז תקופת משה רבנו, והעשירית קשורה לבוא המשיח. חשוב לציין כי מדובר במסורת דתית, ולא בעובדה היסטורית מאומתת ארכיאולוגית. המסורת היהודית גורסת כי טקס זה בוצע גם בתקופת בית המקדש השני, עד לחורבנו בשנת 70 לספירה.
מתוך חמש העגלות שהובאו, ארבע עדיין נמצאות בשילה. מכון המקדש מבהיר כי מעמדן ההלכתי הסופי טרם נקבע, והן עדיין בפיקוח לבחינת התאמתן לדרישות הדתיות. טקס הדגמה שבוצע בעבר אינו נחשב לטקס דתי מלא, ואפרו לא ניתן לשימוש לטיהור ריטואלי.
מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, הפרות האדומות הפכו מושא לטענות מצד בכירים בחמאס. ב-26 באוקטובר 2023, חאלד משעל, ראש הלשכה המדינית לשעבר של חמאס, התייחס בראיון לטלוויזיה המצרית לחמש הפרות שהובאו מארה"ב, וקשר את הבאתן לתוכניות לכאורה בהר הבית ובמסגד אל-אקצא. בהמשך, גם אבו עוביידה, דוברו של הזרוע הצבאית של חמאס, הזכיר את הפרות בהקשר של ירושלים ואל-אקצא בנאום לרגל 100 ימי מלחמה. טענות אלו, כפי שדווחו גם ב-CBS News, משקפות את פרשנות חמאס לאירועים, אך אינן מהוות הוכחה כי הבאת הפרות הייתה גורם מכריע לפרוץ המלחמה.
הרגישות המיוחדת סביב נושא הפרות האדומות נובעת מהמעמד המקודש של הר הבית ליהדות, ושל מתחם אל-אקצא לאסלאם. כל דיון הנוגע לשינויים בסדר הקיים או לטקסים דתיים במקום רגיש זה, מעורר עניין רב בשני הצדדים. בעוד שתומכי תנועת המקדש רואים בפרה האדומה סמל לטיהור ריטואלי עתיק, חמאס משתמש בה כחלק מנרטיב הקשור למאבק על הר הבית ואל-אקצא.
