מהעבר להווה: החשיפות שסיבכו את ראשי הממשלה
הסערה הציבורית סביב חשיפת "הארץ" כי ראש הממשלה בנימין נתניהו קיבל לכאורה מידע מודיעיני מוקדם לפני אסון ה-7 באוקטובר, היא דוגמה נוספת לקשר המתוח בין התקשורת לדרג הפוליטי בישראל, שהוביל לאורך השנים לחשיפות מטלטלות. פרשת "חשבון הדולרים" ב-1977, בה נחשף חשבון בנק פרטי של לאה רבין, הובילה להתפטרותו של יצחק רבין מראשות הממשלה. ב-2003, "פרשת האי היווני" העלתה חשדות לשוחד מצד איש העסקים דוד אפל לבנו של אריאל שרון, גלעד, פרשה שנסגרה מחוסר ראיות.
בשנת 2008, ראש הממשלה אהוד אולמרט התפטר והורשע בעקבות פרשת "מעטפות הכסף", שנחשפה על ידי עדותו של משה טלנסקי על העברת מאות אלפי דולרים במזומן ללשכתו. גם ראש הממשלה המכהן, בנימין נתניהו, עמד במרכזן של חשיפות עיתונאיות רבות. "פרשת בר-און חברון" ב-1997, שחשפה לכאורה מינוי יועץ משפטי לממשלה בלחץ ש"ס, הובילה להתפטרותו של רוני בר-און. "פרשת הקבלן עמדי" ב-1999 נסגרה ללא אישום, ו"ביביטורס" ב-2011 בחן מימונים כפולים לטיסות משפחתו.
"פרשת הצוללות" (תיק 3000) מ-2016, שבה ייצג עורך דינו של נתניהו את חברת "טיסנקרופ" בעסקאות ביטחוניות, ממשיכה להעסיק את הציבור למרות שנתניהו לא הוגדר כחשוד. עיתונאים בכירים כמו עמית סגל, רביב דרוקר, אילנה דיין ובן כספית חשפו לאורך השנים פרשיות נוספות הקשורות לבכירי שלטון ומינויים ציבוריים. חשיפות אלו, כולל האחרונה בנוגע לנתניהו, מוכיחות את כוחה של העיתונות לשנות את סדר היום הלאומי.
