מה אם מקבת הוא השכן ממול? פרשנות חדשה לשייקספיר
תיאטרון החאן יעלה בקרוב עיבוד חדש למחזה "מקבת" מאת שייקספיר, בבימויו של אריאל נ. וולף. וולף מציג פרשנות עכשווית למחזה, המדגישה את הרלוונטיות שלו גם בשנת 2026, תוך התמקדות בקונפליקטים המתרחשים בתוך הבית. המחזה, שנכתב בתחילת המאה ה-17, עוסק בתאוות שלטון ובמחיר השאפתנות חסרת הרסן, ומוצג כיום כטרגדיה קצרה ומועלית תדיר ברחבי העולם.
בפרשנותו של וולף, מקבת מוצג כאדם מן השורה, והעלילה כולה מתרחשת בתוך ביתו של הזוג. "המלחמה והפוליטיקה מתרחשות בתוך הבית, והציבורי הוא הפרטי", מסביר וולף. הוא בחר באנסמבל שחקנים מצומצם של חמישה אנשים בלבד, כאשר שלושת המכשפות, המנבאות למקבת את עתידו כמלך, מגולמות על ידי שחקנים גברים. בנוסף, המכשפות מגלמות את כל הדמויות במחזה מלבד מקבת וליידי מקבת. וולף מדגיש כי המחזה עוסק גם במגדר, בפוליטיקה של המינים ובזוגיות, וכי הוא בחר להציג ליידי מקבת אחת בלבד כדי להדגיש את חשיבות הזוגיות והאינטימיות ביניהם.
את מקבת וליידי מקבת מגלמים השחקנים יוסי עיני ועירית פשטן, זוג נשוי למעלה מ-30 שנה, אשר הכימיה והאינטימיות ביניהם מהווים יתרון משמעותי לעיבוד. פשטן מתארת את החוויה כהנאה גדולה, למרות החששות הראשוניים מהשפעת העבודה המשותפת על חייהם האישיים. עיני מוסיף כי הגשמת החלום לעבוד יחד על "מקבת" התאפשרה כעת, לאחר שהילדים גדלו, והוא נהנה מהקונספט האישי והאינטימי של וולף.
וולף מסביר כי "מקבת" רלוונטי לישראל של 2026 ולעולם כולו, מכיוון שהוא עוסק בפוליטיקה של אנשים, באמצעים פוליטיים, ובמניעים אישיים המובילים לדריסת האחר. הוא מציין כי הקהל הישראלי יוכל למצוא רפרנסים לאדם המשתמש בכוח ובשררה כדי לדרוס את האחר. התפאורה ריאליסטית של פנים בית, ללא ארמון או ממלכה, נועדה לקרקע את הגיבור הטרגי ולהציג אותו בגובה העיניים של הקהל, באופן שמעורר הזדהות מטרידה. התלבושות, הכוללות חצאיות סקוטיות למכשפות, משחקות על גבולות המגדר ומחברות בין המנגנון הפוליטי הריאליסטי לשייקספירי.
ההצגה הראשונה תתקיים ב-24 באוקטובר בתיאטרון החאן. העיבוד והבימוי הם של אריאל נ. וולף, והתרגום של דורי פרנס.
