מכה לערוץ 14: ייאלץ לשלם 100 אלף שקל ליחצנית שתבעה אותו

בית המשפט השלום ברחובות פסק כי ערוץ 14 והשדרן נתי לנגרמן יפצו את יועצת התקשורת והלוביסטית יוספה ברק ב-100 אלף שקל, בגין פרסומים שנעשו נגדה בתקופת הקורונה. ברק תבעה במקור 300 אלף שקל, אך הגדילה את הסכום ל-500 אלף שקל וצירפה את הערוץ לתביעה, לאחר שלנגרמן פרסם טענות נגדה ברשתות החברתיות ובמסגרות הקשורות לערוץ.

במרכז התביעה עמדו טענות שהופנו כלפי ברק, לפיהן תכננה לפגוע בבנו של ד"ר שרון אלרעי פרייס, סיפקה "שוחד מיני" לשוטר, איימה על שופט, ניתקה קשר עם בנה והוגדרה כ"עבריינית מורשעת". ברק טענה כי מדובר בפרסומים כוזבים שפגעו בשמה הטוב. לנגרמן והערוץ טענו מנגד כי הפרסומים נעשו במסגרת עבודתו העיתונאית וקשורים למאבק הציבורי שניהלה ברק סביב מדיניות החיסונים, וכי הם מוגנים מכוח הגנות של אמת בפרסום ותום לב.

השופט ישראל פת קבע כי הנתבעים לא הצליחו להוכיח את כל טענותיהם. נקבע כי לא הוכח שברק תכננה לפגוע פיזית בבנו של אלרעי פרייס, אך נמצאה תשתית לפרסום תכנים מטרידים כלפיו. הטענה בדבר "שוחד מיני" לשוטר הוגדרה כלשון הרע שלא הוכחה, שכן הסתמכה על מקור יחיד ללא אימות. גם הטענה בדבר איום על השופט טל חבקין נדחתה, כאשר בית המשפט קבע שהתבטאותה של ברק הייתה מטאפורה בוטה ולא איום פיזי. הכינוי "עבריינית מורשעת" הוגדר כמטעה, וגם הטענה על ניתוק קשר עם בנה לא שיקפה נכונה את הדברים. הטענה בדבר הסתבכות בהוצאה לפועל נדחתה מכיוון שהנתונים נוצרו לאחר מועד הפרסום.

עם זאת, בית המשפט קיבל את התביעה ביחס לחלק מהפרסומים. נקבע כי לגבי הטענה שהטרידה את ילדיה של אלרעי פרייס, קיימת תשתית עובדתית שנשענה על החלטות שיפוטיות קודמות, ולכן הפרסום נהנה מהגנת אמת בפרסום והבעת דעה. הפיצויים חולקו כך: 35 אלף שקל בגין "שוחד מיני", 15 אלף שקל בגין תכנון פגיעה בקטין, 12 אלף שקל בגין איום על שופט, 18 אלף שקל בגין "עבריינית מורשעת", ו-10 אלף שקל כל אחת בגין ניתוק קשר עם הבן והסתבכות כלכלית. הסכום הכולל של 100 אלף שקל כולל גם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. בקשתה של ברק להסרת הפרסומים ופרסום התנצלות לא התקבלה, שכן הפרסומים כבר הוסרו על ידי הנתבעים.