אין ביקוש לגוש
מיזם "הגוש השלישי", שנועד ליצור אלטרנטיבה פוליטית חדשה, נכשל באופן מהדהד, מה שמעיד על היעדר צורך אמיתי בו מלבד סיפוק אגו של מוביליו. המיזם, שנתפס כסחורה מנופחת על ידי ספקולנטים ואינטרסנטים, נותר ללא קונים ברגע האמת. חלק מהתומכים האמינו בכנות בדרכו ליצירת "סיפור ישראלי חדש" לאחר השברים הפוליטיים, בעוד אחרים, פוליטיקאים ואנשי תקשורת, קידמו אותו מתוך הבנה שהוא עשוי לשרת את גוש נתניהו במאבק הישרדות פוליטי.
הסיבות העיקריות לכישלון נעוצות בשסע העמוק סביב דמותו של בנימין נתניהו, שהתעצם בשנים האחרונות. "הגוש השלישי" ניסה להתעלם מהפערים הקיצוניים סביב נתניהו, הן מצד מתנגדיו והן מצד תומכיו, ולכן נותר חסר משמעות. הכישלון מדגיש את הניתוק מהמציאות של התפיסה האופטימית לפיה פערים בין שבטים מצטמצמים במלחמה, וכי סוגיות כמו גיוס חרדים ואוטונומיה חרדית הן העיקר.
בפועל, ניצבות בפני האומה הכרעות גורליות הנוגעות לעתידה, והשאלה אם היא בדרך לשיקום או להחמרה כרונית. גם מחנה ה"שינוי" אינו מציג עמדה קוהרנטית, אך לפחות דורש מהצד שהוביל לאסון לקחת אחריות. "הגוש השלישי" לא הצליח להציע אפילו זאת. בנוסף, הציפייה למחאת מילואימניקים שתזעזע את המדינה, או לכוח אלקטורלי חדש שייווצר מנטל המילואים, התבררה כפנטזיה.
ייתכן שההסבר פשוט יותר: מצביעים רבים, כולל משרתים במילואים, בוחרים על בסיס תפיסת עולם זהותית, דתית, ביטחונית ומשטרית, ולא על בסיס תפקידים של פוליטיקאים ספציפיים. חוסר היכולת לקבל את המציאות ולהמשיך להתבזות הוא ההבדל בין כוונות ראויות למגלומניה, וזהו לקח חשוב לסיבוב הבא.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
