משני עברי המתרס: הורמוז, הקונספציה האיראנית והדרך להפלת המשטר

בזמן שאיראן מתמודדת עם לחצים בינלאומיים גוברים, הכוללים סנקציות חדשות מהאיחוד האירופי והפרת אמנת הגרעין על ידי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, נראה כי המשטר האיראני שרוי בקונספציה לגבי האסטרטגיה שלו מול ארצות הברית. בעוד איראן מעריכה כי מחסור בחימושים וחירות אמריקאיות ימנעו ממנה לנהל מערכה ארוכה, היא שוקלת הסלמה צבאית כדרך לסיים את המלחמה. אולם, הערכה זו נראית מסוכנת, שכן ארצות הברית נערכת באופן שונה ומגובש יותר.

במקביל, מתרחש שינוי משמעותי בדעת הקהל האיראנית. שחקן מפורסם, נוויד מוחמדיזאדה, ספג זעם ציבורי חסר תקדים לאחר שפרסם תמונה עם דגל פלסטין, איבד עוקבים והודח מהצגה יוקרתית. אירוע זה משקף תחושה גוברת בציבור כי הסוגיה הפלסטינית אינה עוד מטרה קדושה, אלא גורם מרכזי לאינפלציה, סנקציות ועוני.

המאמר מציג תרחיש אפשרי לפיו ארצות הברית דווקא מעוניינת שאיראן תתקוף ראשונה. תקיפה יזומה מצד איראן תספק לארה"ב לגיטימציה בינלאומית להנחית מכה צבאית מוחצת, בעוד תקיפה אמריקאית ללא עילה ישירה עלולה לפצל את הקואליציה האירופית ולגרום לאחדות לאומית באיראן.

מצבה הפנימי של איראן קשה ביותר. המדינה סובלת ממחסור חמור ברכיבי זיקוק מתקדמים, מה שגורם להשבתת כלי רכב ושיבוש שרשראות אספקה. בנוסף, בצורת מתמשכת וכשל בניהול משאבי מים הביאו ערים מרכזיות לסף מחסור במי שתייה, והאינפלציה מובילה לקריסה כלכלית של האזרחים. גם מנגנוני הביטחון סובלים משחיקה עקב הלנת שכר מתמשכת, מה שפוגע במוטיבציה ומעלה את רמת השחיתות.

המאמר מסכם כי איראן מצויה במלכוד אסטרטגי חסר תקדים. הנהגתה מאמינה שהסלמה מבוקרת תרתיע את המערב, אך ייתכן שדווקא היא תשחק לידי ארה"ב, שמחכה להזדמנות להנחית מכה מוחצת. השילוב של קריסת תשתיות, שחיקה במנגנוני הביטחון ולגיטימציה בינלאומית מצביע על כך שהמלחמה נמשכת, והאסטרטגיה האמריקאית מכוילת היטב להפלת המשטר.