סכסוך בן 200 שנה באוקיינוס האטלנטי מאיים גם על חברה ישראלית

בכירים בישראל מודאגים מהחלטת נשיא ארגנטינה, חאבייר מיליי, להטיל סנקציות על חברת נאוויטס הישראלית, שבבעלות גדעון תדמור, בשל פיתוח מאגר הנפט "סי ליון" באזור איי פוקלנד. החלטה זו מעוררת חשש מהשלכותיה על תוכניות אסטרטגיות משותפות ועל השקעות של גופים מוסדיים ישראליים, המוערכות במיליארדי שקלים, בחברה.

מאגר "סי ליון", שגילויו הושלם ב־2010 על ידי חברת "רוקהופר" הבריטית, נחשב למאגר הנפט הרביעי בגודלו בעולם שטרם פותח. הרישיון לפיתוחו ניתן על ידי ממשלת איי פוקלנד, בגיבוי ממשלת בריטניה. נאוויטס מחזיקה ב־65% מהזכויות במאגר, לאחר שהצטרפה לרוקהופר. ההחלטה הסופית להשקעה (FID) התקבלה בדצמבר 2025, וקידוחי הפיתוח מתוכננים לתחילת 2027, עם תחילת הפקה צפויה ברבעון הראשון של 2028.

למרות ההכרזה של מיליי, נאוויטס ורוקהופר שידרו מסר של המשך פעילות כרגיל, אם כי מניית נאוויטס ירדה ב־2.32% בבורסה בתל אביב. השותפות הדגישו כי הרישיונות ניתנו על ידי ממשלת איי פוקלנד, טריטוריה בריטית עצמאית, וכי הן מאמינות שההכרזות לא ישפיעו מהותית על לוח הזמנים לפיתוח הפרויקט.

הסיבה להחלטת מיליי נעוצה בהחלטת ההשקעה הסופית שהתקבלה לאחרונה. מנגד, המשקיעים אינם ממהרים להגיב בחריפות, בין היתר בשל ההבנה שמדובר ברטוריקה פוליטית שכבר "מתומחרת" במחיר המניה. בנוסף, "סי ליון" נחשב כיום ל"ערך חבוי" עבור נאוויטס, שעיקר פעילותה ורווחיה מגיעים ממאגר "שננדואה" במפרץ מקסיקו.

הסכסוך על איי פוקלנד (הידועים בארגנטינה כ"מלבינאס") נמשך מאז תחילת המאה ה־19, והגיע לשיאו במלחמה ב־1982. למרות טענות ארגנטינה לבעלות, רוב תושבי האיים הצביעו במשאל עם ב־2013 על רצונם להישאר טריטוריה בריטית. מיליי, המבקש להפוך את ארגנטינה ליצואנית אנרגיה, עשוי ליהנות מתמיכה אפשרית של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, מה שיכול להעלות את הסיכון הגיאופוליטי סביב המאגר.

ההשקעות המוסדיות הישראליות בנאוויטס מסתכמות בכ־6.74 מיליארד שקל, כאשר הראל, מגדל והפניקס הן בין המחזיקות הגדולות. אנליסטים מציינים כי למרות שהסוגיה הגיאופוליטית מלווה את האזור שנים, הצהרות פומביות של נשיא ארגנטינה מעלות את רמת הסיכון, ומשקיעים צריכים לקחת בחשבון אפשרות לאירועים שליליים פתאומיים.