2,639 תיקים בשנה אחת: איך מגנים על הכסף של הורים מבוגרים

בשנת 2024 נפתחו במשטרה כ-2,639 תיקים בחשד להונאת קשישים, עלייה של כ-27% לעומת השנה הקודמת. הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל מאשר את המגמה ומציין כי הנוכלים מתמקדים באוכלוסיות עם התמצאות דיגיטלית נמוכה, תוך שימוש בכלים מתקדמים כמו זיוף קול ווידאו באמצעות בינה מלאכותית.

שיטות ההונאה החדשות כוללות לחץ זמן, דרישה לסודיות, בקשה להעברת כספים לחשבון אחר, ודרישה להתקנת תוכנות גישה מרחוק. כמו כן, מוצעות הבטחות לתשואה קבועה וגבוהה על השקעות במטבעות דיגיטליים או במט"ח. הסיבה להתמקדות בקשישים נובעת מהצבירה הכלכלית הגדולה שלהם, זמינותם במהלך היום, הפער הדיגיטלי והבדידות, המאפשרים לנוכלים לבנות אמון לאורך זמן.

תרחישי ההונאה הנפוצים כוללים התחזות לנציגי בנק המבקשים להעביר כסף לחשבון "בטוח", טכנאי מחשבים המבקשים גישה מרחוק, הצעות השקעה אטרקטיביות, בקשות דחופות לכסף מקרוב משפחה (לעיתים תוך זיוף קול), וקנסות או חיובים דחופים מגופים ממשלתיים.

כדי להתגונן, ניתן להגדיר בבנקים התראות על פעולות מעל סכום מסוים, להגביל העברות לחשבונות מוכרים בלבד, לקבוע תקרה יומית להעברות מקוונות, ולמנות מיופה כוח לצפייה בלבד. ייפוי כוח מתמשך, הנערך מראש אצל עורך דין, מספק הגנה לטווח ארוך יותר.

במקרה של הונאה, יש לפנות מיד לבנק לעצירת ההעברה, להגיש תלונה במשטרה, לשנות סיסמאות ולנתק גישה מרחוק אם הותקנה תוכנה. חשוב לשמור את כל התיעוד ולהימנע מהאשמת הקורבן, שכן הבושה גורמת לאי דיווח ומאפשרת לנוכלים לפעול שוב. כלל מפתח למניעה הוא ששום העברת כסף לא תבוצע באותה שיחה שבה התבקשה, וכל בקשה לסודיות מהמשפחה צריכה להיחשב כחשודה.