סמוטריץ' מאשים "פקידים פוסט־ציונים", אך מי באמת קובע את מדיניות התכנון?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' האשים בשבוע שעבר פקידים במינהל התכנון וברשות מקרקעי ישראל (רמ"י) בפוסט-ציונות, וטען כי הם חונקים את ההתיישבות היהודית. אולם, בחינת מבנה הגופים והליכי קבלת ההחלטות בהם מעלה כי הם פועלים במסגרת מדיניות שנקבעת במידה רבה על ידי הממשלה והשרים הממונים.

מינהל התכנון, הכפוף למשרד הפנים, מנוהל כיום על ידי רפי אלמליח, שמונה על ידי השרה איילת שקד ב-2022. קודמתו, דלית זילבר, מונתה ב-2018 על ידי משה כחלון. תוכניות בנייה מאושרות בוועדות תכנון מחוזיות או בוותמ"ל, שיושבי ראשן ממונים על ידי שרי הפנים, וחברים בהן נציגי משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, ציבור וארגוני סביבה. ההחלטות מתקבלות בהצבעה.

האצת התכנון בחברה הערבית, שסמוטריץ' מתח ביקורת על היקפה, היא תוצאה של החלטת ממשלה 922 מדצמבר 2015, שנועדה לצמצם פערים והושקעו במסגרתה עשרות מיליארדי שקלים. תוכנית זו, שהחלה בשנות ה-2000, נועדה לטפל בקיפוח המגזר הערבי בתחום התכנון, והיא זכתה להמשך בממשלת בנט ב-2021. היעדר תוכניות בנייה היה הרקע לעבירות בנייה רבות במגזר.

רשות מקרקעי ישראל, שגם היא הותקפה על ידי סמוטריץ', משווקת קרקעות המדינה וכפופה למדיניות הממשלה, בפרט לשר השיכון ושר האוצר. מנכ"ל הרשות עד 2025, ינקי קוינט, מונה על ידי יעקב ליצמן. כיום ממלא מקומו הוא יהודה אליהו, שמונה על ידי סמוטריץ' בהסכמת שר השיכון חיים כץ. מכרזי רמ"י מבוססים על תוכניות מינהל התכנון, ומתכונתם נקבעת במועצת מקרקעי ישראל, המנוהלת על ידי הממשלה.